מ"ג בראשית יג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יג · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאַבְרָם תְּקֵיף לַחְדָּא בִּבְעִירָא בְּכַסְפָּא וּבְדַהְבָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַבְרָם תַּקִיף לַחֲדָא בְּגֵיתֵי בְּכַסְפָּא וּבְדַהֲבָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כבד מאד" - טעון משאות

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואברם כבד מאד — שיש לו כְּבוּדה רבה, ומי שיש לו כן – תנועתו כבדה. הלא תראה, כי "כבוד" מגזרת "כובד אבן" (משלי כז ב), ו"קלון" מגזרת "קל ברגליו" (שמואל ב ב יח). והוא היה בעל מקנה רב, גם כסף וזהב הרבה היה לו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א - ב) "ויעל וכו' ואברם" וכו'. ה' שלח מלאכו לפניו לשמרו בדרך שהיה מסוכן בעת ההיא עת רעב ומלחמה, הגם "שהיה כבד מאד במקנה" וכו' שזה יעיר תשוקת האורבים לשלול שלל ולבוז בז, ואמר "ולוט עמו" שעתה לא היה טפל לאברהם כמ"ש תחלה ולוט אתו, כי גם הוא היה עשיר ולא היה סר עוד למשמעת אברהם, כמ"ש פסוק (ה ח), כמ"ש בהבדל שבין אתו ובין עמו בפי' התו"ה קדושים (סי' מא) שעמו מורה השווי:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. הדא הוא דכתיב: "ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל".

<< · מ"ג בראשית · יג · ב · >>