מ"ג במדבר לא כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר לא · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּתְחַוְּרוּן לְבוּשֵׁיכוֹן בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְתִדְכּוֹן וּבָתַר כֵּן תֵּיעֲלוּן לְמַשְׁרִיתָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּתְחַוְורוּן לְבוּשֵׁיכוֹן בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְתִדְכּוּן וּמִן בָּתַר כֵּן תֵּיעָלוּן לְמַשְׁרִיתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המחנה" - למחנה שכינה שאין טמא מת טעון שילוח ממחנה לויה וממחנה ישראל

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם - למה נאמר? - לפי שהוא אומר במדבר יט "בחלל חרב", בא הכתוב ולימד על החרב שהוא טמא, והנוגע בה טמא טומאת שבעה.

הא למדנו לכלים ואדם. כלים ואדם וכלים מנין? תלמוד לומר "וכבסו בגדיהם" - הא למדנו לכלים ואדם וכלים:

ואחר תבוא אל המחנה - מה כאן אסור לבא אל המחנה - אף להלן אסור לבוא אל המחנה, ומה להלן "עד הערב" - אף כאן "עד הערב":

<< · מ"ג במדבר · לא · כד · >>