מ"ג במדבר כח טז
<< · מ"ג במדבר כח · טז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃
תרגום
| אונקלוס: | וּבְיַרְחָא קַדְמָאָה בְּאַרְבְּעַת עֶשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא פִּסְחָא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְיַרְחָא דְנִיסָן בְּאַרְבֵּיסְרֵי יוֹמִין לְיַרְחָא נִכְסַת פִּסְחָא קֳדָם יְיָ: |
מדרש ספרי (כל הפרק)
ובחודש הראשון בארבעה עשה יום - קבעו הכתוב חובה.
שבעת ימים מצות יאכל - למה נאמר? לפי שהוא אומר ויקרא כג שבעת ימים מצות תאכלו, שומעני כל מצה במשמע? ת"ל דברים טז לא תאכל עליו חמץ; לא אמרתי אלא הבא לידי מצה וחמץ - אלו חמשת המינים, ואלו הם: החטים והשעורים והכוסמים ושבולת שועל ושיפון. יצא אורז ודוחן והשומשמים והפרגוס שאינן באים לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון: