מ"ג במדבר כח טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כח · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְיַרְחָא קַדְמָאָה בְּאַרְבְּעַת עֶשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא פִּסְחָא קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְיַרְחָא דְנִיסָן בְּאַרְבֵּיסְרֵי יוֹמִין לְיַרְחָא נִכְסַת פִּסְחָא קֳדָם יְיָ:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ובחודש הראשון בארבעה עשה יום - קבעו הכתוב חובה.

שבעת ימים מצות יאכל - למה נאמר? לפי שהוא אומר ויקרא כג שבעת ימים מצות תאכלו, שומעני כל מצה במשמע? ת"ל דברים טז לא תאכל עליו חמץ; לא אמרתי אלא הבא לידי מצה וחמץ - אלו חמשת המינים, ואלו הם: החטים והשעורים והכוסמים ושבולת שועל ושיפון. יצא אורז ודוחן והשומשמים והפרגוס שאינן באים לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון:

<< · מ"ג במדבר · כח · טז · >>