מ"ג במדבר כא כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּמֵרָמָתָא לְחִלַּיָּא דִּבְחַקְלֵי מוֹאָב רֵישׁ רָמְתָא וּמִסְתַּכְיָא עַל אַפֵּי בֵּית יְשִׁימוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּמִטַוְרַיָא רָמַיָא נַחְתָא עִמְהוֹן לִגְלִימָתָא עֲמִיקְתָא וְאִתְגְנִיזַת עִמְהוֹן בִּתְחוּמֵיהוֹן דְמוֹאֲבָאֵי רֵישׁ רָמָתָא דִמְדִיקָא כָּל קֳבֵיל בֵּית יְשִׁימוֹן מְטוֹל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא: |
רש"י
"במחקק" - ע"פ משה שנקרא מחוקק שנאמר (דברים לג) כי שם חלקת מחוקק ספון ולמה לא נזכר משה בשירה זו לפי שלקה ע"י הבאר וכיון שלא נזכר שמו של משה לא נזכר שמו של הקב"ה משל למלך שהיו מזמנין אותו לסעודה אמר אם אוהבי שם אני שם ואם לאו איני הולך
"ראש הפסגה" - כתרגומו ריש רמתא
"פסגה" - לשון גובה וכן (תהלים מח) פסגו ארמנותיה הגביהו ארמנותיה
"ונשקפה" - אותה הפסגה על פני המקום ששמו ישימון והוא ל' מדבר שהוא שמם ד"א ונשקפה הבאר על פני הישימון שנגנזה בימה של טבריה והעומד על הישימון מביט ורואה כמין כברה בים והיא הבאר כך דרש רבי תנחומארש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בִּמְחֹקֵק – עַל פִּי מֹשֶׁה, שֶׁנִּקְרָא מְחוֹקֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" (דברים לג,כא). וְלָמָּה לֹא נִזְכַּר [שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה] בְּשִׁירָה זוֹ? לְפִי שֶׁלָּקָה עַל יְדֵי הַבְּאֵר. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ מְזַמְּנִין אוֹתוֹ לִסְעֻדָּה; אָמַר: אִם אוֹהֲבִי שָׁם אֲנִי שָׁם, וְאִם לָאו אֵינִי הוֹלֵךְ (תנחומא שם).
רֹאשׁ הַפִּסְגָּה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "רֵישׁ רָמָתָא" [רֹאשׁ הַגְּבָעוֹת].
פִּסְגָּה – לְשׁוֹן גֹּבַהּ, וְכֵן: "פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ" (תהלים מח,יד), הַגְבִּיהוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ.
וְנִשְׁקָפָה – אוֹתָהּ הַפִּסְגָּה עַל פְּנֵי הַמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ יְשִׁימוֹן, וְהוּא לְשׁוֹן מִדְבָּר, שֶׁהוּא שָׁמֵם. דָּבָר אַחֵר: וְנִשְׁקָפָה הַבְּאֵר עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן, שֶׁנִּגְנְזָה בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָעוֹמֵד עַל הַיְשִׁימוֹן – מַבִּיט וְרוֹאֶה כְּמִין כְּבָרָה בַּיָּם, וְהִיא הַבְּאֵר; כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (כא).
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •