מ"ג במדבר יח ט
<< · מ"ג במדבר יח · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ כָּל קָרְבָּנָם לְכָל מִנְחָתָם וּלְכָל חַטָּאתָם וּלְכָל אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כׇּל־קׇ֠רְבָּנָ֠ם לְֽכׇל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכׇל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכׇל־אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס: | דֵּין יְהֵי לָךְ מִקֹּדֶשׁ קוּדְשַׁיָּא מוֹתַר מִן אִישָׁתָא כָּל קוּרְבָּנְהוֹן לְכָל מִנְחָוָתְהוֹן וּלְכָל חַטָּוָותְהוֹן וּלְכָל אֲשָׁמְהוֹן דְּיָתִיבוּן קֳדָמַי קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין דִּילָךְ הוּא וְדִבְנָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דֵין יְהֵי לָךְ מִקוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא מַה דְמִשְׁתַּיֵיר מֵעָלָתָא דְעָנָא מִן אֵישָׁתָא כָּל קוּרְבַּנְהוֹן לְכָל מִנְחַתְהוֹן וּלְכָל חַטְוַותְהוֹן וּלְכָל אֲשַׁמְהוֹן דִיְתִיבִין קֳדָמַי קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין דִילָךְ הוּא וְדִבְנָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"מן האש" - לאחר הקטרת האישים
"כל קרבנם" - כגון זבחי שלמי צבור
"מנחתם חטאתם ואשמם" - כמשמעו
"אשר ישיבו לי" - זה גזל הגרמדרש ספרי (כל הפרק)
כא. זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש [א”י מהו] אמרת צא וראה איזהו מקדש הקדשים שכולה עולה לאשים ויש לך הימנו היתר אין אתה מוצא אלא עולת בהמה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
כא. זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש , הלשון בזה תמיד לומר מאשי כמו חלקם וכו' מאשי ה', וגם שכלל מ"ש מן האש מיותר, כמו שהקשו התוס' בזבחים, (דף מ"ד ע"ב) ובמנחות (דף עג) דלא לכתוב מן האש, ולא נצטרך רבוי על לוג שמן של מצורע. ופי' בספרי שמרמז על עור העולה שכולה נתונה על האש, כמ”ש ( צו ו ) עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה.
ומ”ש לכל קרבנם מרבה שתי לחם, אע"ג דקרוי מנחה כמ”ש התוס' במנחות (דף נ"ט ד"ה היא) דכתיב מן האש ואין מגופם לאשים. ורש"י פי' לכל קרבנם זבחי שלמי צבור והם יש מהם לאישים רק שאינו נכלל בנאמרים כאן, שפרט רק מנחה וחטאת ואשם ונכלל בשם קרבן, ובמ”ש מנחתם היינו מנחת חובה ונדבה. וממלת כל מרבה בגמ' (זבחים מד מנחות עג) מנחת העומר ומנחת קנאות, וחטאתם כולל חטאת יחיד וחטאת צבור. ומלת כל מרבה חטאת העוף כמ"ש בגמ', ואשמם כולל אשם ודאי ותלוי, ומלת כל מרבה אשם נזיר כאשם מצורע. כמ”ש בגמ' שם דס”ד שבא להכשיר. ומ"ש אשר ישיבו לי מדבר באשם גזלות שנמצא גזל הגר שע"ז שייך לשון השבה כמ"ש האשם המושב לה ' לכהן. ומ"ש קדש קדשים מרבה לוג שמן של מצורע ובגמ' מרבה לה מכל קרבנם. ואף שברוב דברים אלה מבואר בקרא שנאכלים לכהן, כבר פי' בז”ר שנשנה בכאן לכרות ברית מלח על כל אלה.