מ"ג במדבר יד לג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּ֠בְנֵיכֶ֠ם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת־זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְנֵיכוֹן יְהוֹן מְאַחֲרִין בְּמַדְבְּרָא אַרְבְּעִין שְׁנִין וִיקַבְּלוּן יָת חוֹבֵיכוֹן עַד דִּיסוּפוּן פִּגְרֵיכוֹן בְּמַדְבְּרָא׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְנֵיכוֹן יְהוֹן טַעֲיָין בְּמַדְבְּרָא אַרְבְּעִין שְׁנִין וִיקַבְּלוּן יַת חוֹבֵיכוֹן עַד זְמַן דִיסוּפוּן פִּגְרֵיכוֹן בְּמַדְבְּרָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ארבעים שנה" - לא מת אחד מהם פחות מבן ס' לכך נגזר ארבעים כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים ושנה ראשונה היתה בכלל ואע"פ שקדמה לשלוח המרגלים לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם וזהו שנאמר (שמות לב) וביום פקדי במרגלים ופקדתי עליהם חטאתם ואף כאן נא' תשאו את עונותיכם ולא עונכם שתי עונות של עגל ושל תלונה וחשב להם במנין חייהם מקצת שנה ככולה וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותם של בני עשרים

"ונשאו את זנותיכם" - כתרגומו ויקבלון ית חוביכון

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לב] ארבעים שנה וכו'. אף על גב דמה שנגזר עליהם ארבעים שנה מפני ארבעים יום שתרו הארץ, "יום לשנה יום לשנה" (פסוק לד), מכל מקום הקדוש ברוך הוא קיצר להם הדרך, כמו שכתב רש"י למעלה (יג, כה), אלמלא טעם זה היה הדרך מתקצר יותר, אלא שאם היה מתקצר יותר לא היו מגיעים אותם של כ' שנה לס' שנה, לכך לא קיצר הדרך יותר:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אַרְבָּעִים שָׁנָה – לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם פָּחוֹת מִבֶּן שִׁשִּׁים (תנחומא יג); לְכָךְ נִגְזַר אַרְבָּעִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אוֹתָם שֶׁל בְּנֵי עֶשְׂרִים מַגִּיעִין לִכְלַל שִׁשִּׁים. וְשָׁנָה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּכְלָל; וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּדְמָה לְשִׁלּוּחַ הַמְּרַגְּלִים? לְפִי שֶׁמִּשֶּׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל – עָלְתָה גְּזֵרָה זוֹ בְּמַחֲשָׁבָה, אֶלָּא שֶׁהִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְיוֹם פָּקְדִי", בַּמְּרַגְּלִים, "וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" (שמות לב,לד). וְאַף כָּאן נֶאֱמַר: תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנוֹתֵיכֶם, שְׁתֵּי עֲוֹנוֹת, שֶׁל עֵגֶל וְשֶׁל תְּלוּנָה. וְחִשֵּׁב לָהֶם בְּמִנְיַן חַיֵּיהֶם מִקְצָת שָׁנָה כְּכֻלָּהּ; וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לִשְׁנַת שִׁשִּׁים, מֵתוּ אוֹתָם שֶׁל בְּנֵי עֶשְׂרִים.
וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ, "וִיקַבְּלוּן יָת חוֹבֵיכוֹן".