ויחר אף ה'. פירוש גירה בהם הנחרים בהם שהם כת האף, וילך כדי שיעשה האף מה שהורשה, והגם שבסנה אמר הכתוב (שמות, ד) ויחר אף ה' במשה, שם רשם שיעור אשר יפעול בו האף והוא שיסור ממנו כח הנשמה שהיא בחינת הכהונה ותנתן לאהרן כמאמר רז"ל (זבחים קב. שמו"ר פ"ג) שהרושם הוא הסרת הכהונה, וכאן עשה האף משפט גדול שהצרעת היא כמיתה כאמור בענין, ובשניהם היה העונש כאומרו בם, וכן אמרו רז"ל (ספרי) ויפן וגו' פנה מצרעתו, אלא שמרים לא נתרפאה כאהרן תכף ומיד, ולא ידע אדם מצרעתו:
ויחר אף ה' בם וילך - מאחר שהודיעם סרחונם, אח"כ גזר עליהם נדוי. והרי דברים ק"ו: ומה אם מי שאמר והיה העולם לא כעס על בשר ודם עד שהודיעם סרחונם - ק"ו על בשר ודם, שלא יכעוס על חבירו עד שיודיעו סרחונו.
ר' נתן אומר הודיעם סרחונם ואח"כ גזר עליהם נדוי, שלא יאמרו כדרך שאמר איוב איוב י הודיעני על מה תריבני:
