מ"ג במדבר ט יז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְפִ֞י הֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכׇּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּלְפוֹם אִסְתַּלָּקוּת עֲנָנָא מֵעִלָּוֵי מַשְׁכְּנָא וּבָתַר כֵּן נָטְלִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבַאֲתַר דְּשָׁרֵי תַּמָּן עֲנָנָא תַּמָּן שָׁרַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):	וּלְפוּם אִישׁוֹן אִסְתַּלְקוּת עֲנָנֵי יְקָרָא מֵעִלַוֵי מַשְׁכְּנָא וּבָתַר כֵּן נַטְלִין בְּנֵי יִשְרָאֵל וּבְאַתְרֵי דְשָׁרֵי תַמָן עֲנָנָא תַמָן שָׁרָן בְּנֵי יִשְרָאֵל:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"העלות הענן" - כתרגומו אסתלקות וכן ונעלה הענן ולא יתכן לכתוב ולפי עלות הענן ועלה הענן שאין זה לשון סלוק אלא צמוח ועלייה כמו (מלכים א יח) והנה עב קטנה ככף איש עולה מים

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הֵעָלוֹת הֶעָנָן – כְּתַרְגּוּמוֹ: "אִסְתַּלָּקוּת"; וְכֵן: "וְנַעֲלָה הֶעָנָן" (להלן פסוק כא). וְלֹא יִתָּכֵן לִכְתֹּב 'וּלְפִי עֲלוֹת הֶעָנָן וְעָלָה הֶעָנָן', שֶׁאֵין זֶה לְשׁוֹן סִלּוּק, אֶלָּא צִמּוּחַ וַעֲלִיָּה, כְּמוֹ: "הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם" (מל"א יח,מד).

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ואחרי כן יסעו" אחרי העלותו היו נוסעים אל אותו הצד שהיה הענן פונה: " ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו" ספר זכותן של ישראל על לכתם אחריו במדבר ראשונה שהיו חונים במקום אשר ישכן שם הענן אף על פי שהיה מקום תהו ילל ישימון.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ולפי", עתה ספר עוד שהענן היה להם אות לנסיעה וחניה, ואמר "ולפי", ואחרי כן, ר"ל שהיה משמש לאות אל איזה צד יסעו. שאל הצד שפנה הענן אל צד הזה נסעו שעז"א "ולפי" העלות, והיה לאות אימתי יתחילו לנסוע שזה אחר שנסתלק הענן לגמרי, ועז"א ואחרי כן יסעו:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ולפי העלות. אמר ו' בתחלת ענין, לומר כי ענין הענן אשר על המשכן היה משמש ב' דברים, אחד הוא למכסה על האהל לכבוד ולתפארת, והוא מאמר כסה הענן את המשכן לאהל על העדות, והוסיף עוד ואמר ולפי וגו' פירוש ועוד היה הענן לצורך זה שלפי העלותו יסעו בני ישראל כדי שידעו זמן הנסיעה וזמן החניה: ואחרי כן יסעו וגו'. צריך לדעת מה הוא אומרו ואחרי כן וגו' שהיה צריך לעשות גזירה במאמר על זה הדרך ולפי העלות וגו' יסעו כשיעור מאמר הסמוך ובמקום אשר ישכון וגו' שם יחנו. ונראה שאם היה אומר אחרי כן יסעו היה נשמע שזה הוא גזרת הכתוב, ולא כן הוא הכוונה, אלא שהגזירה הוא במאמר הבא אחר כך על פי ה' וגו', וזה הוא שיעור הכתוב ולפי העלות וגו' ואחרי כן הוא שיהיו נוסעים וגו' וכיון שכן על פי ה' וגו' הרי הם נוסעים על פי ה'. עוד נתכוון לומר בדרך זה שזולת כן אם היה אומר אחרי כן יסעו היתה הגזירה בתיבת אחרי כן והיה המשמעות שלא היו נוסעים קודם אלא אחרי כן ואין בנשמע שהיו על כל פנים נוסעים כשהיה נוסע הענן, לזה אמר ואחרי כן כדי שתהיה נרדפת למעלה ותבא הגזירה במאמר יסעו בני ישראל, כאלו אמר ולפי העלות וגו' יסעו, ואם היה אומר בסדר זה ולפי העלות וגו' יסעו, אז הי' נשמע שבעלותו הוא שמתחייבים ליסע, ואין במובן שאם ירצו ליסע שתמנעם מניעת עליית הענן, לזה אמר ולפי העלות וגו' ואחרי כן לומר ולא קודם:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

העלות. ב'. העלות הענן עד העלות הגולה זהו שאמרו ראוין היו שיעשה להם נם בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי משה אלא שגרם החטא:

ובמקום. ב' במסרה הכא ואידך ובמקום גדולים אל תעמוד שלא היו נפנין לא לפניהם ולא לצדדיהם אלא לאחוריהם זהו ובמקום אשר ישכון שם הענן דהיינו לפניהם או לצדדיהם אל תעמוד לעשות שם גדולים:

<< · מ"ג במדבר · ט · יז · >>