בעל הטורים על התורה/במדבר/ט
(א) וידבר ה' אל משה. סמך פ' פסח לטהרת לוים רמז שהלוים מפשיטים:
(ב) במועדו. מלא וי"ו לאחר ו' שעות זמן שחיטה. במועדו בא"ת ב"ש שיפזק"ף בגימ' בשבת:
(ד) לעשת הפסח. לעשת חסר וי"ו לומר לך שלא עשו במדבר אלא אותו פסח בלבד:
(ו) אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. בגימ' אלו שהיו נושאין ארונו של יוסף:
אשר היו טמאים. בגימ' זה למת מצוה:
(י) טמא לנפש. יש פסיק בין טמא לנפש לומר לך שיש חילוק בין הטמאים איש נדחה ואין צבור נדחין:
(או בדרך) רחקה. בגימ' זהו מאסקופה; שעל ה"א נקוד כאילו לא נכתב:
ועשה פסח לה' בחודש השני. לפי שכשמעברים השנה אז אייר במקום ניסן ולפי שבחמשה עשר בו ירד המן לכך עושים בו פסח יום א':
(יג) ובדרך. ד' במסרה הכא ואידך וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט ואידך ובדרך חטאים לא עמד וזה הוא ובדרך לא הי' וחדל לעשות הפסח שעושה כדרך שעשה ירבעם שהלך בדרך חטאים שבטל הקרבנות והחטיא את ישראל גם זה שאינו בדרך ומבטל מלעשות הפסח:
וחדל. ב' במסרה הכא ואידך וחדל לעולם דפסח בכרת וזה הוא וחדל לעולם לעולמו של יובל דהיינו חמשים שנה כדין חייבי כריתות דלא מפקי חמשים:
ונכרתה הנפש ההוא. ס" ת אשה לומר לך אחד האיש ואחד האשה בכלל עונשין:
(טו) וביום הקים את המשכן. ז' פעמים כתיב בפרשה כנגד ז, משכנות:
ובערב. ד' במסרה הכא ואידך ובערב תאמר מי יתן בקר ומקטרים לה' וגו' בבקר ובערב. ובערב חתרתי לי בקיר ביחזקאל שהיה מתנבא על הגלות וזהו ובערב חתרתי לי בקיר כשיצאו בגולה תאמר מי יתן ערב כההיא ערב שנאמר בו מקטירים לה' בבקר ובערב וכמראה אש עד בקר:
(יז) העלות. ב'. העלות הענן עד העלות הגולה זהו שאמרו ראוין היו שיעשה להם נם בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי משה אלא שגרם החטא:
ובמקום. ב' במסרה הכא ואידך ובמקום גדולים אל תעמוד שלא היו נפנין לא לפניהם ולא לצדדיהם אלא לאחוריהם זהו ובמקום אשר ישכון שם הענן דהיינו לפניהם או לצדדיהם אל תעמוד לעשות שם גדולים:
(כג) ביד משה. וסמיך ליה עשה לך שתי חצוצרות כסף שלא היו אלא בידו שבחייו נגנזו: