מ"ג במדבר ב ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדִשְׁרַן קִדּוּמָא מַדְנְחָא טֵיקַס מַשְׁרִית יְהוּדָה לְחֵילֵיהוֹן וְרַבָּא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בַּר עַמִּינָדָב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מַשְׁרִיתָא דְיִשְרָאֵל הֲוָה אוּרְכָּא תְּרֵיסַר מִילִין וּפוּתְיָהּ תְּרֵיסַר מִילִין וְדִישְׁרַן קִידוּמָא מַדִינְחָא טֵיקַס מַשְׁרִיתָא יְהוּדָה לְחֵילֵיהוֹן בְּאַרְבַּעְתֵּי מִילִין מְרַבְּעִין וְטִיקְסֵיהּ הֲוָה מִמֵילַת תְּלַת גְוָונִין כָּל קְבֵיל תְּלַת מַרְגַלְיָתָא דִבְחוּשְׁנָא סְמוּקָא וְיָרוּקָא וּבְרוֹקָא וּבֵיהּ חָקִיק וּמְפָרֵשׁ שְׁמָהַת תְּלַת שִׁבְטַיָא יְהוּדָה יִשָשׁכָר וּזְבוּלוּן וּבִמְצִיעוּתֵיהּ כְּתִיב יְקוּם יְיָ וְיִתְבַּדְרוּן סַנְאָךְ וְיִעַרְקוּן בַּעֲלֵי דְבָבָךְ מִן קֳדָמָךְ וּבֵיהּ הֲוָה חָקִיק צוּרַת בַּר אַרְיְוָן מְטוֹל דְרַבָּא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב: |
רש"י
ואם תאמר, דלמה למכתב בקרא כפל לשון, לכתוב "מזרחה", ונראה שהכתוב מגיד לך מפני שיהודה הוא מלך (בראשית מ"ט, י'), ויש לתת אותו בצד שהוא חשוב יותר וקודם לשאר צדדין, לכך נתן במזרח שהוא גם כן קדם. וכמו שנתן לו השם כבוד זה להיות בצד אשר הוא קדם, כן נתן לו במה שיעלה תחלה. ואי כתב "מזרחה" או "קדמה" בלחוד, לא הוי ילפינן, אבל השתא כתב 'לפנים הקרוים קדם' מלשון תחלה וקדימה - ילפינן:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
את ראובן ושמעון לדגל יהודה שהם היו גדולי האחים ולא יתכן שיהיו טפלים, וכתב הרי"א שנבחר דגל יהודה ליסע ראשונה מפני שאנשיו היו רבי המספר מכולם. ואחריו היו אנשי דגל דן רבי המספר מכולם, ויען שהסכנה מרחפת בעת מלחמה על ההולכים ראשונה ועל המאסף, לכן נבחרו יששכר וזבולון שהיו רבי המספר לדגל יהודה. ואחריו היה דן המאסף שעליו יפול האויב מאחרי המחנה לזנב את כל הנחשלים כמ"ש בפי' ירמיה (סי' ט') עמ"ש מדן נשמע נחרת סוסיו, ומחנה שבדרום ושבצפון אינה בסכנה כל כך, ונבחר ראובן למעלתו בצד ימין ואפרים מצד שמאל ודגל ראובן היה מרובה מדגל אפרים ולכן נשוה מספר להודיע הטעם שנסדרו הדגלים באופן זה שהיה לפי רובי האנשים בכל דגל, ומ"ש ביששכר וזבולון וראובן פקודיו, נראה שמודיע ששלשה נשיאים אלה מנו בעצמם את אנשיהם. ועז"א "וצבאו "של הנשיא "ופקודיו "של הנשיא ויתר השבטים לא ספרם הנשיא
בעצמו רק הם מנו א"ע:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
יהודה יששכר זבולון ראשונה יסעו, כי מהם תצא תורה ע"כ נאמר כפל קדמה מזרחה להורות כי מהם תצא אור התורה כי ביהודה נאמר (בראשית מט, י) לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. אלו ראשי גליות ונשיאי א"י (סנהדרין ה עיי"ש) ואין מחוקק אלא תורה שנאמר במשה (דברים לג, כא) כי שם חלקת מחוקק ספון. וכתיב (משלי לא, ה) פן ישתה וישכח מחוקק. והחונים עליו מטה יששכר שנאמר בו (דה"א יב, לב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. מטה זבולון. שנאמר בו (שופטים ה, יד) ומזבולון מושכים בשבט סופר. ועוד שיהיה מחזיק ידי יששכר וע"כ לא אמר ועליו מטה זבולון, כי לא רצה לעשותו טפל למטה יששכר להורות שהלומדה והמחזיק בלומדיה שקולים המה, ונאמר בהם ראשונה יסעו. כי להם משפט הראשית במלחמה כי מלחמתן של ישראל אינן בחרב וחנית כי אם צריכין להיות חמושים מזוינים בה' חומשי תורה שנחלקו לז' ספרים דהיינו מזויינים, והיא כלולה במספר כ"ז אותיות כמספר ר"ת של יהודה יששכר זבולון לומר לך שזכות התורה מסייעתן במלחמה והם ראש דגל המורה על הנצחון.
דגל מחנה ראובן שמעון גד תימנה, שנקרא דרום על שם דר רום שהשמש דר ברומו כך כל הנכנע בטבע לסוף הקב"ה מגביהו וההכנעה ראש לכל המדות הטובות, ומדה זו היתה אצל ראובן כי הוא הודה ולא בוש במעשה בלהה כארז"ל (עיין סוטה ז:) מי גרם לראובן שיודה כו' כמו שמביא רש"י פר' וזאת הברכה (דברים לג ז) וזה נמשך מן מדת הענוה כי כל גבה רוח הוא בוש מלהודות על האמת. ומן שמעון היו מלמדים וסופרים ועניים אשר בהם ההכנעה מצויה יותר מבזולתם, וכן גד היה בעל צדקה שנאמר בו (דברים לג, כא) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, ר"ל כי משפטיו דהיינו עפ"י שורת המשפט לא היה צריך לילך כ"א עם ישראל ולא בראש החלוץ ועל צד הצדקה הלך לפניהם כצדקת ה' ההולך לפני מחנה ישראל וכדי שלא תאמר שמא מחמת גובה לבם הלכו בראש ת"ל (בראשית מט, יט) גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב. הגדוד הלך בענוה כעקב זה המורה על גדר הענוה שנאמר (משלי כב, ד) עקב ענוה יראת ה'.
דגל מחנה אפרים מנשה ובנימין ימה ושלשים יסעו. כי מעלת הגבורה שלישית וכתיב בהם (תהלים פ, ג) לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך וגו'. כי יוסף בכור שור. אשר לו הכח והגבורה, ובנימין זאב יטרף. וקנין זה הולך ופוחת כי מיום ליום תש כחו של אדם מצד התכת הליחה השרשית כי יום המות מתחיל מיום הולדו ע"כ חנייתם לרוח מערבי כי באותו רוח השמש הולך וחסר.
דגל מחנה דן אשר נפתלי צפונה. אשר משם זהב יאתה ושלשתן היו בעלי עושר שנאמר (בראשית מט, כ) מאשר שמנה לחמו וכתיב (דברים לג, כג) נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' היא תעשיר. ושבט דן עשה עגלי זהב בעבור רוב זהב שהושפע להם, וע"כ היה מאסף לכל המחנות. וקנין זה הפחות שבכולם לכך נאמר בו לאחרונה יסעו ופניית כולם אל השכינה שבאמצע כי כולם כאחד טובים כשמשמשין בהם לש"ש. ויהודה ראש דגל כי הוא מלך ונקרא גור אריה. ע"כ דינו לילך בראש במלחמה וכן דן גור אריה. הלך באחרונה כי עיקר המלחמה פנים ואחור, וראובן בכור ראש דגל, וכן אפרים ראש דגל כי יוסף הבכור.