רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ב
(ב) בְּאֹתֹת – כָּל דֶּגֶל יִהְיֶה לוֹ אוֹת, מַפָּה צְבוּעָה תְּלוּיָה בוֹ, צִבְעוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּצִבְעוֹ שֶׁל זֶה. צֶבַע כָּל אֶחָד כְּגוֹן אַבְנוֹ הַקְּבוּעָה בַּחֹשֶׁן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַכִּיר כָּל אֶחָד אֶת דִּגְלוֹ (במ"ר ב,ז). דָּבָר אַחֵר: בְּאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, בָּאוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם כְּשֶׁנְּשָׂאוּהוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם" (בראשית נ,יב): יְהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן יִשָּׂאוּהוּ מִן הַמִּזְרָח, וּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד מִן הַדָּרוֹם וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא בְּפָרָשָׁה זוֹ (יב).
מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק מִיל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ: "אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה" (יהושע ג,ד), שֶׁיּוּכְלוּ לָבֹא בְּשַׁבָּת (תנחומא יד; במ"ר ב,ט); מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, הַלְוִיִּם חוֹנִים בְּסָמוּךְ לוֹ (תנחומא שם).
(ג) קֵדְמָה – לַפָּנִים הַקְּרוּיָה קֶדֶם, וְאֵיזוֹ? זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית. וְהַמַּעֲרָב קָרוּי 'אָחוֹר'.
(ט) רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ – כְּשֶׁרוֹאִין הֶעָנָן מִסְתַּלֵּק, תּוֹקְעִין הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת, וְנוֹסֵעַ מַחֲנֵה יְהוּדָה תְּחִלָּה. וּכְשֶׁהוֹלְכִין – הוֹלְכִין כְּדֶרֶךְ חֲנִיָּתָן: הַלְוִיִּם וְהָעֲגָלוֹת בָּאֶמְצַע, דֶּגֶל יְהוּדָה בַּמִּזְרָח, וְשֶׁל רְאוּבֵן בַּדָּרוֹם, וְשֶׁל אֶפְרַיִם בַּמַּעֲרָב, וְשֶׁל דָּן בַּצָּפוֹן (תנחומא יב).
(יז) וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד – לְאַחַר שְׁנֵי דְּגָלִים הַלָּלוּ.
כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, הֲלִיכָתָן כַּחֲנִיָּתָן, כָּל דֶּגֶל מְהַלֵּךְ לָרוּחַ הַקְּבוּעָה לוֹ.
עַל יָדוֹ – עַל מְקוֹמוֹ. וְאֵין לְֹשוֹן יָד זָז מִמַּשְׁמָעוֹ, רוּחַ שֶׁל צִדּוֹ קָרוּי "עַל יָדוֹ" הַסְּמוּכָה לוֹ לְכָל הוֹשָׁטַת יָדוֹ, אי"ן שו"ן איש"א [en son aise = ברווחתו[1]] בְּלַעַז.
(כ) וְעָלָיו – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְדִסְמִיכִין עֲלוֹהִי".
הערות
[עריכה]- ^ התרגום המוצע מתאים למשמעות המלה aise בצרפתית של היום. רש"י כפי הנראה הרגיש במשמעות זו: היא נובעת ממקור המלה (לטינית adjacens, "המונח ליד"), אבל המלה עברה לציין את כל החלל הנמצא בצד האדם, שידו מגעת אליו, ומכאן את יכולתו לנוע בתוכו בחופשיות. לכן רש"י משתמש בפירושו בביטויים: "מקומו", "רוח של צדו", "סמוכה לו לכל הושטת ידו".