כתיב:
ויצא מן בת [מבת] ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף.
מנוקד:
וַיֵּצֵא מן בת [מִבַּת] צִיּוֹן כׇּל הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף.
עם טעמים:
וַיֵּצֵ֥א מן בת [מִבַּת־]צִיּ֖וֹן כׇּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
ונפק מן כנשתא דציון כל זיוהא הוו רברבנהא מסתחרן על מיכלא היכמה דמסחרן איליא במדברא ולא אשכחו אתר כשר למרעהון ואזלו בתשות כחא ולא הוה להון חילא למערוק לאשתזבא קדם רדף.
כאילים לא מצאו מרעה – כאילים אשר לא מצאו מרעה, שאין להם כח לברוח, שהוחלש כחם ברעב.
לפני רודף – כל רודף שבמקרא חסר, וזה מלא: שנרדפו רדיפה שלימה. על כן יסד הפייטן "מלא רודפתי, וחסרה שנת גאולי": שנת גאלי באה חסר כתיב.
ויצא מן בת – "מבת" קרי, והוא חד מן ח' מלין דכתיבין תרין מלין וקריין חדא מלה. וסימן: בד"ה ב' ל"ד. ובאיכה רבתי: "ויצא מבת ציון", "מן בת" כתיב – אמר רבי אחא: יש לנו מנה אחת יפה, זה הקדוש ברוך הוא, שכתוב בו "ה' מנת חלקי וכוסי". ועיין בספר לחם דמעה לכמהר"ר שמואל אוזידה, ובספר קול בוכים בפי' כמהר"ר אברהם גלאנטי.
לפני רודף – מלא וא"ו. ובמדרש איכה: אמר רבי אחר: כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא, כן אינן נגאלין אלא בגואל מלא, דכתיב: "ובא לציון גואל" – מלא כתיב.
