מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר.
מנוקד:
גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר.
עם טעמים:
גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָגִנִּ֑ים
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
" גאוה אפיקי מגנים " - גאוה גדולה יש לו בחוזק מגיניו הן קשקשים שעליו המגינין עליו כמגן
" סגור " - הוא חותם שריונו שהוא צר וסגור ועצום שכל קשקשת וקשקשת דבוקה בו ואדוקה לחברתה שאין בריה יכולה להכותו בין הדבקים וזהו שנאמר אחד באחד יגשו שכולן מוגשות ותכופות זו לזו
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
" אפיקי " - ענין חוזק כמו אפיקי נחושה (לעיל מ)
" חותם " - ענין סתימה כמו כי חתום הוא (ישעיהו כט )
" צר " - דחוק
" גאוה " - ר"ל יוכל להתגאות עם חוזק המגינים אשר עליו הם הקשקשים שהמה לו למגן
" סגור " - כל קשקשת סגור ודבוק בעורו סתימה דחוקה שאין לזוז ממקומו
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
" גאוה אפיקי מגנים " , המגנים החזקים שיש סביבותיו מעצם קשה נעשו בגאוה, וכ"א " סגור בחותם " של " צר " , היינו חותם של צור ואבן קשה:
" אפיקי " . חזקי, כמו אפיקי נחושה (מ' י"ח).
" צר " , סלע חזק כמו צור,
