מ"ג איוב לט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · לט · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חׇכְמָ֑ה
  וְלֹא־חָ֥לַק לָ֗֝הּ בַּבִּינָֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי השה" - וזהו על כי השכיחה אלוה את החכמה ולא נתן לה חלק בבינה לשמור ביצתה כדרך שאר העופות 

מצודת ציון

"השה" - השכיחה כמו אתה ישראל לא תנשני (שם מד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי השה", לא נתן להם ה' "חכמה" ובינה כיתר עופות בשמירת הביצים והאפרוחים, כמ"ש בת עמי לאכזר כיענים במדבר:

ביאור המילות

"השה". מענין שכחה, והיא שכחה החלטית שלא נמצא עוד בכח הזכרון לזכור הדבר, משא"כ השוכח יזכור שנית החכמה תבא מן החוץ אמר שבהפך השה חכמה, והבינה היא כח האדם להבין דבר מדבר והיא חלקו, אמר שלא חלק לה בבינה:
 

<< · מ"ג איוב · לט · יז · >>