מ"ג איוב לח לו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִי־שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חׇכְמָ֑ה
א֤וֹ מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בטוחות" - בכליות ויקראו כן ע"ש שהם טוחות ומכוסות בחלב והוא מלשון וטח את הבית (ויקרא יד)
"לשכוי" - הלב נקרא כן לפי שהוא צופה ומביט את הנולדות ותרגומו של שדה צופים (במדבר כג)הוא חקל סכותא וכן נאמר עברו משכיות לבב (תהלים עג)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בטוחות". דבר הטוח בטיט.
"שכוי" משכיות לב עמ"ש ישעיה ב'. והחכמה מקובלת,והנפש ערוכה לקבל חק החכמה, וכחותיה מסודרים מול החקים האלה, ועז"א מי שת בטוחות, הגם שהגוף סותם ומטיח לכחות האלה בטיט עב, והבינה הוא להבין דבר מתוך דבר, עז"א מי נתן, שנתן ללב האדם הכח התבוניי להתבונן בינה: