מ"ג איוב לז יב
כתיב:
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה.
מנוקד:
וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפׇעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה.
עם טעמים:
וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀
מִתְהַפֵּ֣ךְ בְּתַחְבּוּלֹתָ֣ו לְפׇעֳלָ֑ם
כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀
עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"מסיבות מתהפך בתחבולותיו" - של מקום
"לפעלם" - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו'
"כל אשר יצום" - לאותן גשמים לעשות לארץ (ד"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו מקיף ענני' ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם באגדת והיה עקב)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בתחבולותיו" - ענין ההתחכמות בדבר מה
"תבל ארצה" - מקום המיושב שבארץ נקרא תבל ור"ל במקום המיושב שבארץ או כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דנייאל יב)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מסבות". שם, או בינוני מההפעיל, "בתחבולותיו", גדרו קישור עצות רבות שונות לתכלית אחד כמ"ש בפי' משלי.
"לפעלם", למען יפעלו, ושיעורו לפעלם על פני תבל ארצם כל אשר יצום: