מ"ג איוב לו ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לו · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵן־פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ
  וְשׇׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן פרש" - (על העב את אורו) ושרשי הים כסה בו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן פרש עליו אורו", ע"י שפרש על העב את אורו שהוא אור ואש העלעקטרי, שהוא מאיר ומחמם בתוך העב ומפוצץ חלקי האדים ומפרישם באויר, עי"כ "שרשי הים כסה", ר"ל שטפות האדיים והמימיים שעלו מן הים אל האויר, שנקראים שרשי הים, האור כסה אותם, שע"י האור והחום יתכסו האדים, ולא יתקבצו להיות עב וענן כי הם מפורשים ומפוזרים:

ביאור המילות

"אורו". האור והחום הפרוש ונעצר באדים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן פרש" - הנה לפעמים יגביר חסדו ויפרוש על הענן את מטרו הבא מאוצרו הטוב ואת שרשי הים ועמקם יכסה לבל יתמלא הענן מהם כ"א מאוצרו הטוב

מצודת ציון

"אורו" - ענינו המטר וכן כל אור האמור בענין והוא מלשון יורה ומלקוש (דברים יא)

<< · מ"ג איוב · לו · ל · >>