מ"ג איוב לו כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לו · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף אִם יָבִין מִפְרְשֵׂי עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ף אִם־יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־עָ֑ב
  תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף אם יבין" - או אם יבין אדם מה יש במפרשי עב בתמיה

"תשואות" - לשון ערפל סוכתו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אף", ידוע מטבע המטר שבעת שהאויר צח אז האדים עוצרים בתוכם את החום וחומר האשיי הנמצא בם שהוא חומר עלעקטרי והחום הזה מפיץ את האדים והם מופרשים ומפוזרים באויר, ולכן השמים טהורים והעננים בלתי נראים כי החום מפזר את הרסיסים, הגם שהם נמצאים באויר וז"ש "אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו", ר"ל שהעב המופרש ומפוזר הגם שהוא עצמו יבין תשאות סוכתו, היינו שהוא יודע ומבין שהוא נמצא באויר ושסוכתו יש לו תשאות וחשך שואה ומשואה ושאון מים כבירים, כי הגם שהעב מופרש ובלתי נראה, בכ"ז הוא נמצא תמיד והוא מבין בעצמו שישנו במציאות, בכ"ז,

ביאור המילות

"מפרשי עב". נקרא בעת שהוא מפורש ואינו מצומצם, בעת שהשמים טהורים, ומצייר שהעב מבין (כי דרך המליצה להשאיל בינה ושכל לעצמים בלתי בעלי שכל כמו בטרם יבינו סירותיכם אטד):

"ותשאות". מענין חשך, אשאון והמון הגשם הסוכך באויר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף אם יבין" - אף כאשר יבין המקום עת בוא בטבע פרישת העב תחת השמים

"תשואות" - עת בוא המיית עליית הענן אשר הוא כסוכה על יושבי האדמה והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"תשואות" - ענין המיה ורעש כמו תשואות חן חן לה (זכריה ד)

<< · מ"ג איוב · לו · כט · >>