"אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך". שגם שטתם לא נכונה בזה כמו שיבאר. כי זה היה נכון אם היתה העבודה לצורך האל ולתועלת לו. (כמ"ש אליפז האנוש מאלוה יצדק, שהאדם מחויב לעבדו מצד שהוא עושהו. וא"כ העבודה היא לאלהים שהוא בב"ת. וחטא קטן לגדול יחשב והעבודה אין לה שיעור. שזה משמע שהאלהים צוה לעבדו בשבילו. וכן עד"ז היה צריך לתת השכר והעונש. כמלך שנותן שכר למי שעשה לו טובה ומעניש למי שהרע לו). ובזה היית טוען כדין מדוע לא שלמו לך שכרך אחר שעבדת בשלימות. והיית מכריע שהאדם מוכרח במעשהו ולכן אין מגיע לו שכר כאשר לא ישלמו שכר להרחיים המתגלגלים בכח המים ועושים עבודה לטחון הקמח. אבל כ"ז טעות כמו שיבאר:
