מ"ג איוב לה ה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּךָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה
וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃

"הבט שמים" - ואחרי שהוא גבוה ואתה נמוך ואין לו תועלת ברשעך וצדקך למה תתפאר אליו בצדקך

"הבט שמים וראה". הנה כשתביט לשמים שהם גבוהים ממך. וכ"ש השחקים שגבוהים יותר משמים. ומזה תראה,

א) שא"א לומר שהשמים הרחוקים יפעלו על מעשיך הבחיריים. כי הם רחוקים ממך שיניעו אותך ויכריחוך על מעשיך.
ב) שמזה תראה שא"א לומר שאתה תפעול עליהם במעשיך הטובים או הרעים בין טוב בין רע, וכ"ש שא"א שתפעול במעשיך בהבורא ית' הגבוה מעל גבוה, ורחוק מכל רחוק. וא"כ.

"שמים, שחקים". שחקים גבוה משמים, ע"כ אמר שור שמורה הבטה מרחוק, וההבדל בין הבט וראה עי' ישעיה ה' י"ב:

"וראה" - עצם תבניתו שאין לו ערך ויחס עמך

"גבהו ממך" - אשר גבהו ממך מאד ומרחק רב ממך עליהם

"ושור" - וראה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כד)