לדלג לתוכן

מ"ג איוב לג ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · לג · ט · >>

כתיב:
זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי.

מנוקד:
זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֺן לִי.

עם טעמים:
זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י־פָ֥שַׁע
  חַ֥ף אָנֹכִ֑י
  וְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חף" - טהור ומשופשף כמו נזיר לא יחוף ראשו וכמו בכל חפין את הכלים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"זך" - מלשון זכות ובהירות

"חף" - נגרד ומנוקה ובדרז"ל למסמך לחפיפה טבילה (נדה סו) 

מצודת דוד

"חף אנכי" - מנוקה אני מעון והוא כפל במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זך",
  • א) שלא פשעתי בפועל,
  • ב) שגם אם היה במחשבתי איזה עון, אין העון מתיחס אלי, כי הידיעה הקדומה מכרחת את הבחירה והאדם מוכרח במעשיו, וא"כ "חף אנכי" והעון אינו מתיחס לי, רק.

ביאור המילות

"זך אני, חף אנכי". מבואר אצלי שמלת אנכי שולל נושא אחר, ואני בא רק לציין תחת השם, ומלת חף מענין ציפוי, כמו חפה זהב (מנל"ה) או חופף עליו כל היום (מהכפולים), ר"ל אני זך בלא פשע, וגם אם יש לי פשע העון שהוא המזיד של הפשע אינו מיוחס לי רק לה' כי אני מחופף מאתו וכל מעשי מוכרחים. עז"א אנכי, שהעון לא לו יתיחס רק לה':
 

<< · מ"ג איוב · לג · ט · >>