מ"ג איוב לג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָו‍ֹן לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זַ֥ךְ אֲנִ֗י בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע
  חַ֥ף אָנֹכִ֑י
  וְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חף" - טהור ומשופשף כמו נזיר לא יחוף ראשו וכמו בכל חפין את הכלים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זך",

  • א) שלא פשעתי בפועל,
  • ב) שגם אם היה במחשבתי איזה עון, אין העון מתיחס אלי, כי הידיעה הקדומה מכרחת את הבחירה והאדם מוכרח במעשיו, וא"כ "חף אנכי" והעון אינו מתיחס לי, רק.


ביאור המילות

"זך אני, חף אנכי". מבואר אצלי שמלת אנכי שולל נושא אחר, ואני בא רק לציין תחת השם, ומלת חף מענין ציפוי, כמו חפה זהב (מנל"ה) או חופף עליו כל היום (מהכפולים), ר"ל אני זך בלא פשע, וגם אם יש לי פשע העון שהוא המזיד של הפשע אינו מיוחס לי רק לה' כי אני מחופף מאתו וכל מעשי מוכרחים. עז"א אנכי, שהעון לא לו יתיחס רק לה':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חף אנכי" - מנוקה אני מעון והוא כפל במ"ש

מצודת ציון

"זך" - מלשון זכות ובהירות

"חף" - נגרד ומנוקה ובדרז"ל למסמך לחפיפה טבילה (נדה סו)

<< · מ"ג איוב · לג · ט · >>