מ"ג איוב לב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לב · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּן תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חָכְמָה אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא אִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חׇכְמָ֑ה
  אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תאמרו מצאנו חכמה" - בשתיקותינו שלא להקניטו עוד

"כי אל ידפנו ולא איש" - לא היה לכם למעט כבוד המקום בכך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פן תאמרו", ר"ל וכי תוכלו לאמר בזה "מצאנו חכמה", דהיינו בזה השבנו עליו ונצחנו אותו, במה שאנו משיבים לו, לאמר ""אל ידפנו לא איש"", שהאל אשר ידפנו אינו איש, כי זאת היה עקר תשובת שלשת הריעים, שטענו האל אינו איש, הלא האל לא יצוייר לו חסרון רצון חכמה או יכולת, ולא קנאה ומאוס חסרונות שנמצאו אצל אנשים, או מה שאמרו שאין אנו משיגים הנהגת האל (כצופר), או שהאיש א"א שיזכה נגד האל (כטענת אליפז), שכל טענותיהם היה שהאל אינו איש, וכי זה חכמה ובזה ינצחו את איוב?:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן תאמרו" - פן תחשבו לומר הנה מצאנו תשובה מושכלת ומוחכמת לומר לו שיש בידו עון רב אחר שהאל היה בעוכריו והוא ידפנו ולא איש כמוני ולא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא כאומר הנה באמת לא בחכמה דברתם כי אין זה תשובה הראויה לו להשתיק המיית לבבו הואיל והוא יודע בעצמו שאין בידו עון רב והנה קצר בדבר המובן מאליו

מצודת ציון

"ידפנו" - ענין כתישה ודחיה כמו עלה נדף (ויקרא כו)

<< · מ"ג איוב · לב · יג · >>