"הן תוי שדי יענני" - ולואי שיעיד עלי המקום בדין כמ"ש עלי כי אין כמוהו בארץ תם וישר וירא אלהים (לעיל א) גם משה שכתב ספרו וספרי יעיד עלי (ד"א) כן היה איוב אומר תנה לתוות אותי ואת כושרי
"שדי יענני" - לבקשה זאת
"וספר כתב איש ריבי" - יכתוב גם הוא ספרו להתווכח עמי
"תוי" - כמו תאוי והוא מלשון תאוה ותחסר האל"ף וכן ת"י רגוגי וכ"כ ולא תתאוה (דברים ה)ת"א ולא תירוג
"יענני" - מלשון עניה ותשובה
"וספר" - הוא"ו היא במקום או
מצודת דוד
"מי יתן וגו'" - מי יתן לי איש אשר ישמע אלי למלאות תשוקתי כי הן תאותי אשר שדי יענה לי לומר מה פשעי וכמ"ש למעלה אדבר והשיבני כמה לי עונות וגו' או שאיש ריבי המתווכח עמדי יכתב בספר כל דברי ויכוחו למען יעמדו ימים רבים ויבחנו דור אחרון הדין עם מי וכמ"ש למעלה מי יתן בספר ויוחקו
"מי יתן שומע לי" ויודה לדברי, "הן תוי", שיעורו "הן תוי שדי וספר כתב יענני איש ריבי" שאיש ריבי המתוכח עמי יענה אותי ויאמר אלי, "הן תוי שדי" הן ה' תו ורשם על בשרי את חטאתי שהנגעים שעל בשרי הם המכתב שכתב ה' ורשם את עוני, והוא "הספר אשר כתב", ר"ל שחרת על בשרי את פשעי בנגעים ופצעים באותיות כתובים על ספר נלט אם לא, משיב "אם לא הייתי נושא ספר זה" (שהוא מכתב של עוני ותוי חטאתי) "על שכמי" לעול ולמשא, ר"ל אם לא היה דביק על גופי, "אענדנו עטרות לי", הייתי עושה ממנו עטרה לכבוד ולתפארת, כי בספר של ה' היו כתובים זכיותי לא חטאתי, כי.
ביאור המילות
"תוי". הם האותיות, ויתו על דלתות השער.
"והספר" הוא חבור האותיות לספר שלם "ואיש ריבי" מוסב לכל המאמר יענני (איש ריבי) וספר כתב (שדי) (יענני) איש ריבי:
