מ"ג איוב לא כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לא · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי וַתִּשַּׁק יָדִי לְפִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י
  וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפת בסתר לבי" - לשמש ולירח לאמר אלוהות הם כקצת עובדי כוכבים הנדחים (ועובדים) לכל צבא השמים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נפתה בסתר לבי" לחשוב כן בלבי בסתר, הגם "שידי נשקה למו פי" ולא הוצאתי הדבר גם מפי, בכל זאת:


ביאור המילות

"ותשק ידי לפי". חיבור היד לפה, כמו משיקות אשה אל אחותה (יחזקאל ג' י"ג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפת" - וכי בעבור אורם הרב היה נפתה לבי בסתר המחשבה לומר שיש בהם אלהות ואך שמתי את ידי לפי לסותמה לבלי הוציא את הדבר הרע הזה מן השפה ולחוץ ור"ל וכי כן היה בתמיה הלא כמו שלא דברתי בפי מאומה רע כן לא היה לבי נפתה במחשבה

מצודת ציון

"ותשק" - ענין חבור ודבוק והוא מושאל מלשון נשיקה שהוא דבוק השפתים

<< · מ"ג איוב · לא · כז · >>