"לכן" - בעבור מרבית דבריך הנה מחשבותי יכריחו אותי להשיב לך ועל כי יש בי הרגשה מרובה לחוש ולהרגיש בדבר כלימה ר"ל בעבור מרבית דבריך ובעבור מרבית הרגשתי אשיב לך
"" לכן. כי במענה הראשונה אמר שבהשגת האדם על ידי חושיו אינו משיג ידיעה שלימה באשר אינו משיג רק חיצונית הדברים כפי מה שהם פועלים על חושנו לא את אמתת הדברים כמו שהם בעצמותם. ולא נוכל להשיג השגות רוחניות הבלתי מושגות לחושים, עד שגם השכל במשפטיו הנלקחים מן הבחינה והנסיון א"א לו לשפוט על עניני האלהות ועל מה שאחר הטבע. ועל שטה זו לעג הרבה. לכן בבואו להשיב על שלות הרשעים עזב את שטתו, והתוכח אתו ע"פ הבחינה והנסיון אשר השיג בחושיו. וז"ש "לכן שעיפי ישיבוני". שישיבו אותי מן השטה הקודמת. וישיבו לי תשובה אחרת "ובעבור חושי בי". שבתשובה זו אני נמשך לפי השגת החושים אשר בי. לפי מראית העין ולפי הבחינה והנסיון שהשגתי ע"י החושים, ומבאר הטעם שחזר בו משטתו הקודמת שלא רצה לסמוך על השגת החושים. שזה מפני כי.
ביאור המילות
"ישיבוני". יש הבדל בין עונה ובין משיב, שהשבה תהיה גם מרחוק בשהוא שליח, והעניה הוא רק מקרוב, ובששניהם מקרוב תהיה התשובה לסתור דברי חברו, ופה ר"ל שסעיפיו ישיבו אותו מדרכו הקודם עפ"י שטת המחקר והתבונה, ופה יענה עפ"י בחינת החושים, "וחושי", שם מורה על החושים, כמו שמצאנו ומי יחוש חוץ ממני (קהלת ב') שבא על טעימת חוש הטעם, וכן יקראו יתר החושים בשם זה:
