מ"ג איוב כט כב
לא בדוק
כתיב:
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי.
מנוקד:
אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ וְעָלֵימוֹ תִּטֹּף מִלָּתִי.
עם טעמים:
אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ
וְ֝עָלֵ֗ימוֹ תִּטֹּ֥ף מִלָּתִֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישנו" - מלשון שנוי
"תטוף" - ענין הזלה והוא מושאל לדבור וכן אל תטיפו יטיפון (מיכה ב)
מצודת דוד
"אחרי דברי" - אחר שדברתי את דברי לא השתדלו לקחת עצה פעם שנית אל הדבר ההוא
"ועלימו" - אמרי פי היה מדובר ביניהם כי יספרום זה לזה על כי למאד יחבבו אמרימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ג) שהנכנע מפני היראה לא יעשה רק הציווי המוכרחת לא שישים לב לאיכות הצווי ונוסחה לשמור מלותיה המוסריים ומליצותיה הממשיכים את הלב, כי לבו רחוק מן הדבר, אבל הם גם עת "עלימו תטוף מלתי" להגיד להם דברי מוסר וחכמה, אז.