עם טעמים:
וְיַשְׁלֵ֣ךְ עָ֭לָיו וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל מִ֝יָּד֗וֹ בָּר֥וֹחַ יִבְרָֽח׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"וישלך", וחוץ מזה "ישלך" הרוח "עליו" אבנים ועפר בדרך, כמו שהוא בעת הסער הגדול שנושא ומשליך סלעים ועצים, וכל אלה יפלו עליו בדרכו, "ולא יחמול" עליו, עד שיהרג ע"י האבנים וינשא לקצה השמים ע"י הסער. - אבל לא כן הוא שאין הסער שולט עליו כלל, כי גם "מידו ברוח יברח", גם כשיהיה ביד הסער יברח מידו וינצל, ועוד יותר מזה שאין מתפחד מן הסער כלל, כי.
