מ"ג איוב כד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כד · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ שָׁ֤מְרָֽה נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר
  לֹא־תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן
    וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים יָשִֽׂים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועין נואף" - והנואף שבהם היה שומר וממתין עד נשף לאמר וגו'

"וסתר" - ובסתר ישים פניו לעבור עבירה שעל כל אלה היו חשודין דור המבול על הגזל שנאמר ותמלא הארץ חמס (בראשית ו') ועל העריות שנאמר כי השחית כל בשר (שם)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועין", וכן ישנא את האור מצד עסקו בניאוף, "שעין נואף תשמר את הנשף", כי בנשף "לא תשורהו עין", והנשף "סתר פנים ישים", הוא ישים סתר ומסוה על הפנים לבל יכירוהו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועין נואף" - הרי הוא כעין נואף אשר גם היא תמרוד באור היום כי תשמור ותצפה את הנשף כי תחשב לומר אז לא תראני עין אדם כי חשכת הלילה ישים לי הסתר פנים לבל יראני מי

מצודת ציון

"שמרה" - תצפה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז)

"נשף" - חשכת הלילה

"תשורני" - תראני

<< · מ"ג איוב · כד · טו · >>