מ"ג איוב כד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג איוב · כד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַטּוּ אֶבְיוֹנִים מִדָּרֶךְ יַחַד חֻבְּאוּ עֲנִיֵּי אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַטּ֣וּ אֶבְיֹנִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ
  יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יחד תובאו עניי ארץ" - מפני שיראים מהם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יטו" - מטים את האביונים מן הדרך כי יראים מהם לבל יפגשום ונוטים ללכת בתוהו לא דרך

"יחד" - כל העניים כאחד נחבאו במקום נסתר ליראתם מהם 

מצודת ציון

"חבאו" - מלשון מחבואה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יטו" מוסיף מין רשעים שהם עומדים כשודדים על הדרכים, עד שגם אביונים יטו "מן הדרך" מפני יראתם מפניהם, הגם שהאביון אין לו מאומה, "ועניי הארץ הם יתחבאו" במגוריהם מפחד השודדים:

 

<< · מ"ג איוב · כד · ד · >>