"הברב כח" - דברים ותוכחות של חטאיו יריב עמדי
"לא אך" - מכה וכפיה לא ישים בי אכפו ואימתו (ועוד יפתר) לא אך הוא ישים בי כי לא ישים בי אך הריב של תוכחת פשעי ולא תשומות עלילות
(ו-ז) "הברב כח", שיעור הכתוב, "שם ישר נכח עמו הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישים בי" ר"ל כשאעמוד אתו פנים אל פנים, שם יעמוד הישר ויתוכח עמו בעבורי וישאלנו, וכי בעבור זה שלא אך הוא ישים בי יריב עמדי ברוב כח, ר"ל שאתה אומר שהיסורים שבאו עלי היו על שלא היתה עבודתי לשם ה' ביחוד, רק היה בלבי פניות חיצוניות מתקות גמול ויראת עונש, שלכן לא היתה עבודתי שלימה ובעבור זה הביא עלי יסורים, הכי ראוי שבעבור זה יבואו עלי יסורים גדולים ומרים כאלה ויריב עמדי ברוב כח, בעבור שבעבודתי לא היה אך הוא לבדו תכלית העבודה וכוונתה, כי היה בלבי גם מחשבת הגמול והעונש שהיא פניה לצרכי תועלתי, והדבר ששם בי במחשבתי לעבוד את ה', ר"ל תכלית העבודה ומגמתה, לא היה אך הוא ה' לבדו, רק עוד מחשבה חוץ ממנו שהיא תועלת עצמי, הכי זה פשע גדול כ"כ עד שראוי ליסורים גדולים כאלה, הלא בכ"ז לא עברתי ממצותיו ולא פשעתי פשע גדול ראוי לעונש גדול כ"כ, זאת יהיה הויכוח אשר אתוכח עמו, וע"ד טענה זו "אפלטה לנצח משופטי" כי אצא זכאי בטענתי זאת. ותפס הלשון "ישים בי" לפי שטתו שאין הבחירה חפשית ומה שהוא עובד את ה' שם ה' בו ומכריחו לזה ע"י ידעיתו הקדומה ואיך ע"י שלא שם בי שיהיה עבודתי אך הוא, דהיינו אך לשמו בלי פניה חיצונית, הכי בעבור זה יריב עמי ברב כח?
ביאור המילות
"ישים בי". כמו עפ"י אבשלום היתה שומה (ש"ב י"ב ל"ב) מה שהושם בי, מה שאני עושה, הוא הסבה לזה, שהמעשה לשמו ובעבורו:
