מלבי"ם על איוב כג
<< · מלבי"ם על איוב · כג · >>
== פתיחה למענה החמישה עשר מענה איוב ==
הנה, שיטת אליפז החדשה כוללת שני דברים:
- א] תשובה על ייסורי הצדיק, שהוא מפני שלא עבד בתמימות לשם ה' בלבד, רק היה ברוחו פניות חיצוניות מתקוות גמול ויראת עונש, ולכן יצרפהו ה' בייסורים למען ענותו לנסותו להיטיבו באחריתו בעולם הבא,
- ב] תשובה על הצלחת הרשעים, שהוא כדי שיהיה בחירה חפשית בידי האדם לעשות טוב או לחדל, שאם היה בא העונש תיכף, היו מתייראים לעשות רע, ולא היה בחירה, וגם שאז היה העבודה שלא לשם שמיים.
ועל שניהם השיב תשובה ניצחת בשני האמרים:
- על הראשונה יאמר, שאיך ייתכן שייסרהו ה' בעבור זה בייסורים קשים כל כך בעבור מה שהיה בליבו בעבודתו גם פניה חיצונית על-מנת לקבל פרס, שעל כל פנים שמר את משמרת מצוותיו ומשפטיו, ולא עשה מעשה רע שבעבורו יתחייב עונש גדול כל כך (סימן כ"ג ו-ז)! זאת שנית, שאם יתווכח עם ה' היודע האמת, אז יתברר שלא היתה עבודתו לשום פניה חיצונית, רק לשם ה' בלבד, שהגם שעלה לפעמים ברוחו כרגע שהוא נתלה בהשגת צרכיו וכל ענייניו מה', בכל זאת התבונן תיכף ושב אל עבודתו לשמו בלא שום פניה, ומזה הוכיח שצדקתו כבר קצובה וגזורה מראשית על-ידי הידיעה העליונה הקדומה, ולכן לא קיבל שכר על זה, ונעזב אל מקרה המערכה ואל הייסורים המחויבים לפי מזל התולדה (סימן כ"ג ו-ז).
- במאמר השני (סימן כ"ד) יסתור דברי אליפז מצד שלוות הרשעים, שעל זה הראה כי יש רשעים שמחריבים את היישוב ומפריעים כל שלוות מין האנושי, ואלהים לא ישים תהלה להשמידם כדי להסיר רעתם שלא יכלו את העולם, שאם היתה השגחה היה מהראוי לשמור כלל בני אדם ממזיקים כאלה מחריבי היישוב. זאת שנית, שפראים האלה שוכנים במדבריות ועל איי הים נפרדים מהיישוב, ומשם יתפשטו כפעם בפעם לשדוד ולרצוח ולהחרים נפשות רבות, ואם ישמידם ה' בסתרי משכנותיהם, לא ייוודע זה לאיש, ולא יזיק זה לעניין העבודה והבחירה החופשית, ואם כן היה ראוי שישמידם מתחת שמי ה' מצד ההשגחה על האדם.
ומזה שב אל הוכחתו שאין ה' משגיח בפרטים, והכל נתלה מן המערכת, ועל זה יצעק מרה, למה לא נצמת מפני חושך, והיה טוב לו העדרו ממציאותו (סימן כ"ג פסוקים טז-יז).
פסוק ב
ביאור המילות
"ידי כבדה". כמו תכבד עלי ידך (תהלות ל"ב) הייתי גובר בכחי על אנחתי, מרי שחי, ששיחי מורד בי:פסוק ג
ביאור המילות
"תכונתו". שרשו כון, מכון שבתו, או התי"ו שורש, כמו חותם תכנית, שלימותו וענינו:פסוק ד
- א) יהיה לי רשות "לערוך לפניו משפט" ולהתוכח עמו,
- ב) ושאז בעת הוכוח.
ביאור המילות
"משפט, תוכחות". המשפט הוא עפ"י הדין, והתוכחה הוא הוכוח עפ"י היושר (ישעיה י"ח):פסוק ה
- ג) שאוכל להבין הלשון והמלות שבם הוא מדבר, "שאבין" הענין בעצמו "מה שיאמר לי", ור"ל כי עתה א"א לי
- א) לא לשפוט כנגדו כי לא יענני על וכוחי,
- ב) שגם אם יענני לא אבין המלות שידמה לי כי ידבר אלי בשפה אחרת המוזרה לי,
- ג) ולא הענין בעצמו העמוק ונעלה משכל האדם:
פסוק ו
ביאור המילות
"ישים בי". כמו עפ"י אבשלום היתה שומה (ש"ב י"ב ל"ב) מה שהושם בי, מה שאני עושה, הוא הסבה לזה, שהמעשה לשמו ובעבורו:פסוק ז
ביאור המילות
"נוכח". נפעל, היושר יתוכח עמו, או היושר שעמו ע"י יבורר הדבר, או הוא כמלת נכחו תחנו על הים, היושר הוא נכחו ועומד עמו לברר הדבר:פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
"ולא אחז", מענין ציפוי, כמו ויאחז את הבית (מ"א. ו' י'):פסוק י
פסוק יא
ביאור המילות
"באשורו". שם אושר בא תמיד על האושר הנפשי, וזה המבדיל בין מאושר ובין מצליח, ואושר הבא על ההדרכה בא לצורך אושר הנפש:פסוק יב
ביאור המילות
"מחקי". כמו הטריפני לחם חקי, ואגרע חקך, "וצפנתי" מענין שמירה שמרתים יותר מחקי, ויל"פ צפנתי מענין הטמנה טמנתי אותם מחקי, שחקי לא יראו אותם ויהיו נעלמים מהם, כי נוכח ה' מגמתם:פסוק יג
ביאור המילות
"ישיבנו". כמו וישיבום מדרכם, ומלת מי נמשך לשנים:פסוק יד
פסוק טו
ביאור המילות
"אבהל", היא הבהלה הפתאומית בלא ישוב הדעת:פסוק טז
פסוק יז
ביאור המילות
"מפני חשך". טרם בא החשך, והאופל גדול מחשך, אם הייתי נכרת טרם בא החשך, ר"ל בתחלת הצרה, לא הייתי רואה את האופל שהוא הצרה הגדולה:<< · מלבי"ם על איוב · כג · >>