לדלג לתוכן

מ"ג איוב כא כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · כא · כג · >>

כתיב:
זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו.

מנוקד:
זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו.

עם טעמים:
זֶ֗ה יָ֭מוּת בְּעֶ֣צֶם תֻּמּ֑וֹ
  כֻּ֝לּ֗וֹ שַׁלְאֲנַ֥ן וְשָׁלֵֽיו׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זה" - הרשע

"ימות" - נענש בעצם תומו במראה שלימתו לא חסר

"שלאנן" - כמו שאנן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בעצם" - בחוזק כמו וכעצמו נשברה הקרן (דנייאל ח)

"תומו" - מלשון תמימות

"שלאנן" - היא מלה מורכבת מן שלוה ושאנן וכפל עוד לומר ושליו להפלגת הענין 

מצודת דוד

"זה ימות" - הנה אף ברשעים האחד ימות בתוקף שלמותו וכל ימי חייו ישב בהשקט ובשלוה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כג-כד) "זה" הרשע, "ימות בעצם תומו כולו שלאנן" בלא שום חולי כלל, הגם שכל ימיו היה בטוב עד "שעטיניו מלאו חלב" מרוב טובה ותענוגות בשר:

ביאור המילות

"בעצם", מלשון עוצם וחוזק, "שלאנן" כמו שאנן, ושאנן הוא שאין מטריד מבחוץ, ושלו הוא השלוה הפנימית, וזה הבדלה בכ"מ:
 


<< · מ"ג איוב · כא · כג · >>