מ"ג איוב כא כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כא · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲ֭טִינָיו מָלְא֣וּ חָלָ֑ב
  וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עטיניו מלאו חלב" - ל' משנה הוא (מנחות פו ע"א) עוטנו בבית הבד צוברים הזיתי' יחד ושומנן מתעגל ומתאסף לתוכו כדי שיהא מוכן כשעוצרו בבית הבד ואותו כלי שצוברין אותו כדי להאסף שמנו לתוכו נקרא מעטן אף כאן חלבו ולחלוחו ושומנו נקרא עטיניו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"עטיניו". כלי המיץ והחלב, וי"מ המיתרים הדקים שקורין נערווין שמלאים מיץ הצלול כחלב, ויש לשתפו עם אטון מצרים, ע"ש דקותם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עטיניו" - השדים שלו מלאו חלב ולא נתייבש מוח עצמותיו כאילו היו משקין אותו בדבר המלחלח כי כל ימיו התענג בתענוגים

מצודת ציון

"עטיניו" - הם השדיים והוא מושאל מרז"ל המעטן של זיתים (בבא מציעא סד)והוא שם כלי עשויה לאצור בה הזיתים להתאסף שמנם

<< · מ"ג איוב · כא · כד · >>