מ"ג איוב כא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כא · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם
  עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן לא בידם טובם" - בתמיה וכי אין כל טובם בידם

"ועצת רשעים רחקה מני" - איוב היה משבח בעצמו שראה אותם ולא נמנה עמהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן לא בידם טובם", הלא טובם והצלחתם אינו בידם רק בא להם מאת ה', א"כ "עצת רשעים רחקה מני", וא"כ לא אוכל להשיג עצת ה' והנהגתו בענין הרשעים, מדוע יתן להם הטוב, אחר שהם מנאצים אותו ומכחישים בו:


ביאור המילות

"עצת רשעים". העצה בהנהגת רשעים, וכן לקמן (כ"ב י"ח) ומצאנו סמיכות הרבה שיתפרש לפעמים על הקונה לפעמים על הפעול, כמו וכעכס אל מוסר אויל, מוסר ה' אל תמאס:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן וגו'" - וכי באמת לא היה בידם כל טובם אשר שאלו עיניהם בתמיה

"עצת" - כאומר אל תחשבו שגם אני אבחר דרכם כי לא כן הוא כי עצת הרשעים ההם רחקה ממני ולא אחזק בה

<< · מ"ג איוב · כא · טז · >>