עם טעמים:
וְ֭אֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־זֹ֥את עִמָּֽךְ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ואלה" - ואם סבת אלה הדברים ואופן עשייתם צפנת בלבבך ואין זולתך מי ישיג אותם עכ"ז את זה ידעתי אשר הדבר הזאת היא עמך אתה בראת אתה יצרת ואיך א"כ תחבל מעשה ידיך הנעשה בחכמה נפלאה ובשלמות רב
"ואלה צפנת בלבבך", והגם שכבר ידעת אז שאחטא בעתיד, מ"מ צפנת זאת בלבבך, ולא גזרת בעבור זה שלא אצא אל המציאות, הלא "ידעתי כי זאת עמך", שבודאי ידעת אז את זאת שאחטא בעתיד, ואעפי"כ עשית א"ע כאילו אינך יודע ויצרת אותי:
