"תשכון", נפשו "תשכון באהלו מבלי לו", באהל שלו שנעשה מדבר הבלוי, היינו בבשר הגוף הבלוי ונרקב בקבר תשכון נפשו שם להבלות עמו ולהרגיש בצערו, "ועל נוהו יזורה גפרית" לשרפו באש של גיהנם:
ביאור המילות
"מבלי". שיעורו תשכון באהלו אשר לו מבלי, מדבר הבלה, ושרשו בלה, כמו דלי מן דלה, וחברו ואתה חשקת נפשי משחת בלי (ישעי' ל"ח):
