מ"ג איוב ט יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ט · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלוה לא ישיב אפו תחתו [תחתיו] שחחו עזרי רהב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלוֹהַּ לֹא יָשִׁיב אַפּוֹ תחתו [תַּחְתָּיו] שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱ֭לוֹהַּ לֹא־יָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ
  תַּחְתָּ֥ו שָׁ֝חֲח֗וּ עֹ֣זְרֵי רָֽהַב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ישיב אפו" - מפני יראת (וצדקת ס"א) איש

"תחתיו שחחו" - צבא מרום שבאו לעזור את מצרי' מצרים נקרא רהב שנאמר לכן קראתי לזאת רהב הם שבת (ישעיהו ל) על שם גאותם אשר אמרו מי ה' וגו' (שמות ג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג-יד) "אלוה", עתה מתחיל להשיב על שטת בלדד שיסורי איוב באו ע"ד התמורה, וא"ל שאם יתפלל אל ה' ישגא אחריתו ויקבל טוב בעד היסורים, כמ"ש אם אתה תשחר אל אל כי עתה יעיר עליך וכו'. משיב איך יצוייר זה, שאם שופט עריץ יצוה ליסר נקי חנם, והוא מברר שהוא חף מפשע והשופט לא יסיר ידו מעליו, איך נאמר אל המוכה שלא יבקש דרך דין ומשפט רק יחנן אל השופט ובזה יחדל מהכותו? ושיעור הכתוב "אלוה לא ישיב אפו אף כי אעננו" (ומ"ש "תחתיו שחחו עזרי רהב" הוא מאמר מוסגר. שמתאר את האף כמושל עריץ אשר ירהב ויתגאה וסביב לו עבדים ושוטרים הם הנקראים עוזרי רהב, שהמה עוזרים לטרוף ולהשחית והם הולכים שחוח תחתיו לעשות כל אשר יצוה עליהם לבלע ולהשחית) אומר אחר שאלהים אינו רוצה להשיב אפו אשר עוזריו המשחיתים שוחחים תחתיו להשחית כפי פקודתו "אף כי אנכי אעננו", הגם שאוכל להשיב לו ע"פ דין ולברר זכותי במשפט, ואף כי "אבחרה דברי עמו" דהיינו שאוכל לטעון טענות מובחרים וצודקים מצד הדין כי לא חטאתי ובכ"ז לא ישיב אפו, וא"כ איך יצוייר זה, כי.


ביאור המילות

"תחתיו". מוסב על האף, רהב, קורא כן את האף כאיש רהב ומתגאה ועוזריו הולכים שחוח תחתיו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלוה לא ישיב אפו" - ר"ל לא ימצא מוחה בידו אשר בעבור זה ישיב אפו ממי שכעס עליו כי תחת רגליו כפפו קומתם כל העוזרים בהתחזקות ובגאוה ולא יעמדו נגדו למחות בידו

מצודת ציון

"שחחו" - כפפו כמו וישח אדם (ישעיהו ב)

"רהב" - ענין גאוה והתחזקות כמו ורהבם עמל (תהלים צ)

<< · מ"ג איוב · ט · יג · >>