מ"ג איוב ח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ח · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹדֶ֣נּוּ בְ֭אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף
  וְלִפְנֵ֖י כׇל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באבו" - בליחלוחו ובפריו

"לא יקטף" - לא ישבר ולא ינתק כמו (שם כג) וקטפת מלילות

"ולפני כל חציר ייבש" - קודם כל חציר ויבש כשהמים כלים והביצה חריבה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


- "עודנו באיבו", בעוד לא נס ליחה, "לא ייקטף", כי הוא חזק מאד, ומכל מקום, רוב שפע הליחות והמימיות אשר בו, זה עצמו הוא גורם ש"לפני כל חציר ייבש", כי כשייפסק יניקת הליחות בשפע או בהשתנות חום הקיץ ייבשו ויכלו, מה שאין כן החציר, שאינו צריך ליחות כל-כך, יתקיים זמן ארוך יותר:


ביאור המילות

"באבו" - כמו (שיר השירים): "לראות באבי הנחל", בעוד שהצמח רך ולח, כמו (שמות): "אביב".

"ייקטף" - הקיטוף הוא בידיים, והחציר גדל במקום יבש, כמ"ש ישעיהו טו.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עודנו באבו" - כשהוא עדיין בלחלוחו הראוי הנה אז לא ישבר אבל כאשר פסקה הלחלוחית דרכו להתייבש טרם כל חציר כי רב הלחלוחית שבו היא סבה להתייבש מהר כאשר תסור ממנו

מצודת ציון

"באבו" - ר"ל בלחלוח הראוי לו לפי טבע הצמח ההוא וכן באיבי הנחל (שיר השירים ו) ור"ל בצמחי הנחל הלחים

"יקטף" - יכרת וישבר כמו רך אקטף (יחזקאל יז)

<< · מ"ג איוב · ח · יב · >>