מ"ג איוב ו כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ו · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹרוּנִי וַאֲנִי אַחֲרִישׁ וּמַה שָּׁגִיתִי הָבִינוּ לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֭וֹרוּנִי וַאֲנִ֣י אַחֲרִ֑ישׁ
  וּמַה־שָּׁ֝גִ֗יתִי הָבִ֥ינוּ לִֽי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הורוני" להשיב על וכוחי, ואני אחריש ולא אתלונן עוד, אבל לא כמו שאתם משיבים על תוכחתי להוכיח מן היסורים שבאו עלי כי חטאתי, כי הלא זה עצם הוכוח שאני צועק שבאו עלי יסורים בחנם, ואיך תביאו ראיה מן הדבר בעצמו שעליה אנו דנים ומתוכחים, בהכרח אתם צריכים לברר מצד אחר שחטאתי, וזה אני מבקש ואומר " מה שגיתי הבינו לי", הודיעו לי מה היה השגיון שלי:

ביאור המילות

"שגיתי". היא שגיאה עיונית שזה המבדיל בין שגה ובין שגג כמ"ש בס' התו"ה (ויקרא ס' רמ"ג) וע"כ אמר "הבינו לי":

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הורוני" - למדו אותי מה פשעי ואני אחריש לשמוע אמריכם והבינו לי מהו הדבר אשר שגיתי בו לשתאמרו שבאו היסורין למרק העון

מצודת ציון

"הורוני" - למדוני כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כח)

<< · מ"ג איוב · ו · כד · >>