מ"ג איוב ה ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר קְצִירוֹ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל
וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ
וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃
רש"י
"רעב יאכל" - כי ימות רשע יבואו הרעבים שקיצץ בחייו וישתלמו גזילותיו מנכסיו
"ואל מצנים יקחהו" - כמו ויקחו אליך (שמות כה) כלומר לצורך העני הנושע מצינים וכלי זיין של רשע זה יקחהו השופט הממונה לכך
"ושאף" - ובלע איש איש מן הצמים שגזל בחייו
"חילם" - ממונם שגזל זה בחייומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ואל" - הוא כמו ואת וכן וירדפו אל מדין (שופטים ז)וענינו מן כמו כצאתי את העיר (שמות ט)
"מצנים" - המ"ם נוספת וענינו קוצים וכן צנים פחים (משלי כב)
"ושאף" - ענין בליעה והמשכה אל הפה כמו שאפה רוח (ירמיהו ב)
"צמים" - כמו צמאים
"חילם" - עשרם
מצודת דוד
"אשר קצירו" - נכון בידו אשר קציר שדהו יאכל כל מי אשר ירעב ויתאוה לו
"ואל מצנים יקחהו" - יקחו את הקציר מבין הקוצים ולא ימהרו לקחת כמות שהם עם הקוצים כגונב דבר אשר יתפחד מן הרואים כ"א יבררו האוכל לקחת לעין כל ולא ימצא מי ימחה בידם או להיפך שיקחו הקציר עם הקוצרים ולא ישאירו כלום ולא כדרך המתפחד שחוטף היפה וממהר ללכת לדרכו
"ושאף צמים" - כ"א מן הצמאים אשר האויל הזה הצמיאו בקחת ממנו עשרו הנה בסוף תגבר ידו וכ"א יחזור ויבלע את עושר עצמו מה שגזל זה וכל אחד יקח את שלומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אשר". מ"ש אני ראיתי נמשך לכל המאמר, אני ראיתי אויל משריש (אני ראיתי) "אשר קצירו רעב יאכל". (אני ראיתי) "אל" (אשר) "מצינים יקחהו". והגם שאחר פעל ראה בא תמיד מלת את, הראיה דפה היא ראית השכל, כמו הבטה שנקשר עם מלת אל בכ"מ, כמו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה (ישעיה י"ז), כאשר ראיתי לצור (הושע ט' יג), רעב, בינוני פועל: מצנים, הן הקוצים. כמו לצנים בצדכם (במדבר ל"ג כ"א), ושאף, מענין בליעה, והושאל מן שאיפת האויר שאפה רוח (ירמיה ב' כ"ד).
"צמים" קשרים של "חילם", כמו מבעד לצמתך: