מ"ג איוב ה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ה · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ׀ לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן
  וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא יצא מעפר" - מכה הבאה על האדם לא לחנם הוא ולא מן העפר תצמח לו און הוא לשון שבר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", ממליץ כי השורש אשר השריש (המשריש נוהו פתאום) באון ושלא במשפט "לא יצא מעפר", וגם "לא יצמח מאדמה", ולא יעשה פרי, והטעם הוא.

ביאור המילות

"כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל". העפר הוא על האדמה והצמיחה מציין צמיחת הזרע בתוך האדמה מבפנים, והיציאה הוא מה שיוצא מעומק האדמה דרך העפר ומתגלה בחוץ, וע"כ הוסיף שלא לבד שלא יצא לחוץ, כי גם לא יצמח בתוך האדמה, כי לא יקלט הזרע כלל, וכבר בארנו (ד' ח') שהאון מציין הפעל הנעשה בכח וחמס, והעמל מציין התכונה הנפשיית ורוע המחשבה, וע"כ מיחס אל העמל שהוא צומח בעומק המחשבה, הצמיחה בעומק האדמה, ואל האון הפעליי המתגלה בחוץ, היציאה מעפר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא יצא וגו'" - ר"ל הלא עינינו רואות אשר נתהוה בעולם עמל ואון והנה אינם צומחים ויוצאים מן האדמה לבוא מאליהם במקרה כ"א באים לשלם גמול המפעל ולזה כאשר ראיתי האויל המשריש שפטתי שהוא הראוי להיות מן המקבלים העמל ואון כי לו נאה כי לו יאה

מצודת ציון

"און" - ענין שבר

<< · מ"ג איוב · ה · ו · >>