מ"ג איוב ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ה · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע
  וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירחקו בניו" - זו היא קללה שקיללתיו

"וידכאו" - בדגש הוא ידוכאו ואם הוא נקוד רפי משמש ידכאו אחרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"ירחקו בניו מישע". מ"ש רחוק מרשעים ישועה הוא דרך עונש שהישועה תתרחק מאתם, ומ"ש פה ירחקו מישע הוא בדרך הטבע שהם יהיו רחוקים מישע בטבע.

"בשער", מציין מקום המשפט ששם יושבים הזקנים והשופטים, כמו ובועז עלה אל השער, ואל תדכא עני בשער (משלי כ"ב כ"ד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ירחקו" - כי בניו יהיו מרוחקים מתשועת אדם כי בעוון אביהם לא ימצאו מרחמים

"וידכאו בשער" - במקום פרסום בשער העיר יהיו מדוכאים מבני אדם ואין מי יציל

<< · מ"ג איוב · ה · ד · >>