מ"ג איוב ב ו
כתיב:
ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר.
מנוקד:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הַשָּׂטָן הִנּוֹ בְיָדֶךָ אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר.
עם טעמים:
וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן הִנּ֣וֹ בְיָדֶ֑ךָ אַ֖ךְ אֶת־נַפְשׁ֥וֹ שְׁמֹֽר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
פרק ב/פסוק ו
אשר הגלה (שם ב, ו) וגו' כתב זה שלא תאמר שיצא חוץ לא"י מדעתו ודבר זה אינו ראוי לצדיק וע"ז אמר אשר הגלה ולא יצא חוץ לארץ מדעתו ושלא יקשה כיון שהיה מרדכי מוכן לגאולה באחרונה אם כן היה ראוי שלא ילך בגולה הוא בעצמו וע"ז אמר שהוגלה עם יכניה מלך כו' ועם יכניה הוגלה החרש והמסגר שכיון שפותחין פיהם הכל נעשו כחרשין ובשעה שהן סוגרין שוב אין פותח ולכך הוגלה להיות עם אנשי התורה ולא היה רוצה לפרוש מן התורה ומפני שלא תטעה לומר כי גלות זה לשושן היה כי מרדכי בשושן היה וא"כ לשושן הוגלה ולכך אמר שנבוכדנאצר הגלה אותם לבבל ומבבל בא לשושן וכל זה בא לומר כי מרדכי היה קרוב למלכות אצל נבוכדנאצר וכאשר בטל מלכותו על ידי מלך פרס ומדי לקחום יועציו וחכמיו של נבוכדנאצר עמו לשושן|}}