מ"ג איוב א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב א · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכׇל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ אִם־לֹ֥א עַל־פָּנֶ֖יךָ יְבָרְכֶֽךָּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואולם" - לו היית נוגע בכל אשר לו

"אם לא על פניך יברכך" - מיד בתמיה ואז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואולם שלח נא ידך", וזה יהיה הבחינה, שאם צדקתו הוא מצד הטוב בעצמו לא בעבור פנייה חיצונית מגמול ועונש אז גם אם תסיר ההגנה והברכה ממנו בכ"ז לא יתמוטט מצדקתו, אבל אם צדקתו היה מפני תקות שכר ויראת עונש אז "אם תשלח ידך ותגע בכל אשר לו" עד שלא יהיה לו ענין לירא ממנו או לקוות אליו אז "על פניך יברכך", ר"ל שאז לא לבד שלא יהיה עוד צדיק כאשר היה אחר שסר הסבה שבעבורו החזיק בצדקתו, כי גם בעבור פניך והשגחתך יברך ויגנה הנהגתך, כי בחשבו שע"י צדקו ראוי שיהיה לו עושר וקנינים ויראה כי קנינים אלה הראוים לו נאבדו ממנו, יתלה זה ברוע ההנהגה ויאמר שאינך שופט צדק, וזה בחינה ברורה שלא היה עבודתו מאהבה, שאז לא היה מתלונן והיה שוה בעיניו עת הרעה כעת הטובה, ודייק שיגע בכל אשר לו, כי אם ישאר לו איזה דבר לא ישלם הנסיון, שעדיין יתירא מלמרות את ה' שלא יקח מידו הדבר הנשאר בידו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואולם" - ובאמת נסה ושלח עתה בו מכת ידך וגע בבני ביתו ועשרו לאבדם ממנו

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה וגזם ולא אמר הרי הוא כאלו אמר אם לא כן יהיה יבוא עלי כך וכך וכן אם לא שויתי ודוממתי (תהלים קלא)

"על פניך" - בעבור כעסך עליו בדבר אבדן בני ביתו והעושר יגדף כלפי מעלה

מצודת ציון

"וגע" - מלשון נגיעה

"על פניך" - בעבור כעסך וכן אתן את פני (ויקרא כ)וזה על כי בהפנים יוכר הכעס

"יברכך" - לשון כנוי כלפי מעלה

<< · מ"ג איוב · א · יא · >>