מ"ג איוב א י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא את [אתה] שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא את [אַתָּה] שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹֽא־אַ֠תָּ֠ה את שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כׇּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שכת" - ענין גדר כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה)
מצודת דוד
"שכת בעדו" - הגנת עליו כאלו גדרת עליו ועל ביתו מסביב לבל תת את הרעה לקרוב אליהם
"ומקנהו פרץ" - בעבור רוב המקנה ידמו כאלו פרצו גדרם ר"ל כאלו לא יכילם מקום נגדר כי מלאו פני תבלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) יראת נזק, כי אתה הסוכך והמגין בעדו שלא יגיע נזק "לא לו ולא לבני ביתו ולא לכל אשר לו מסביב", שזה כולל שמירת הגוף והבנים והרכוש, והוא ירא שלא תסתלק שמירה זו ממנו בפרט שהוא ידע שעפ"י המערכה הוא מוכן אל הרעות, כמ"ש כי פחד פחדתי ויאתיני,
- ב) יש בזה תקות גמול "כי מעשה ידיו ברכת", ששלחת ברכה במסחרו ועסקיו, "ומקנהו פרץ בארץ" למעלה מדרך הטבע, שהוא הגמול שהוא מקבל תיכף בעבור יראתו וצדקתו, והסברה נותנת שיראתו וצדקתו בלתי נקיה מאהבת גמול ויראת נזק, וזה תוכל לברר ע"י בחינה ונסיון: