מ"ג איוב א טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב א · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וְאֶת הַנְּעָרִים הִכּוּ לְפִי חָרֶב וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּפֹּ֤ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותפול שבא" - נתנפלה וחנתה מלכות שבא עליהם כמו (בראשית כה) על פני כל אחיו נפל

"ואת הנערים" - משרתיך השומרים אותם

"ואמלטה" - אין מליטה אלא לשון השמטה שנשמט מן הצרה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותפול שבא" - עם שבא חנתה עליהם ולקחה הכל לעצמה

"ואת הנערים" - החורשים עם הבקר והרועים והאתונות

"להגיד לך" - כי ארז"ל שאחר שגמר דבריו מת גם הוא והרי הוא כאלו אמר הנה לא נמלטתי כ"א להגיד לך ולא להשאר חי

מצודת ציון

"ותפול" - ענין חנייה כמו נופלים בעמק (שופטים ז)

"ואמלטה" - ענין הצלה

<< · מ"ג איוב · א · טו · >>