כללי התחלת החכמה/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · כללי התחלת החכמה · פרק ב· >>

פרק ב' - בו יבואר ענין האדם ואיבריו ותרי"ג חלקיו שהם כנגדם וענין פרצוף, (ובו כ"ו סעיפים)[עריכה]

[לד] (א) והנה, כל זה הוא בכללות. ובפרטות, נחלקו ההנהגות עוד לפרטיות. והיינו, שכל ספירה נחלקה עוד לעשר ספירות. בדרך משל, הכתר נחלק לעשר ספירות גם כן, ונקרא כתר שבכתר, חכמה שבכתר, וכן כולם עד מלכות שבכתר [וכן חכמה, כתר שבחכמה, חכמה שבחכמה וכו' כנ"ל].

[לה] (ב) ועוד נחלק יותר לפרטיות, שכל ספירה של הספירות המחולקים כנ"ל, נחלקו עוד כל אחת לעשר ספירות. היינו שכתר שבכתר נחלק עוד לעשר ספירות – כתר שבכתר שבכתר, חכמה שבכתר שבכתר, וכן כולם (ועיין בספר קנאת ה' צבאות ד"ה ועתה אבינך מה שנמשך כו' . ע"ש ביאור על ענין זה)‏[1] .

[לו] (ג) וכן באדם שנברא באופן שחלקיו מרמזין על הספירות, יש בו גם כן עוד חלקים בחלקיו, המרמזין על חלוקת הספירות הנ"ל.

[לז] (ד) ובגלגולת ואוירו, שמרמז על כתר כנ"ל, יש בו גם כן עשרה דברים שמרמזים על עשר ספירות כנ"ל. בעץ חיים שער א"א פרק ו כתב שהם באופן זה: גלגלתא נגד כתר שבכתר, ב' אזנים נגד חכמה ובינה שבכתר, (מצחא נגד דעת שבכתר), ב' עינים נגד חסד וגבורה שבכתר, החוטם קו המישור נגד ת"ת שבכתר, ב' שפתים נגד נצח והוד שבכתר, הלשון נגד יסוד שבכתר, הפה נגד מלכות שבכתר. אבל בספר יצירה פ"ד שהוזכר גם כן שם שבעה דברים בראשו של אדם, וקראם שבעה שערים לפי שהם פתוחים, והם: ב' עינים, ב' אזנים, ב' נחירים, ופה. וכתב שם הגר"א ז"ל שהם נגד ז' ספירות חג"ת נהי"ם, וכתב שם באופן זה: שני עינים נגד חסד ונצח – עין ימין חסד, עין שמאל נצח, ב' אזנים נגד גבורה והוד – אוזן ימין נגד גבורה, אוזן שמאל נגד הוד, ב' נחירים נגד ת"ת ויסוד, והפה נגד מלכות, ע"ש.

[לח] (ה) ונקראו חלקי ספירות הכתר, בשמות הדברים שמרמזים עליהם, ועל דרך הנ"ל. ולכן, כשנזכר בדרך משל, פה, תדע שהוא מלכות שבכתר, וכן כולם. ובזה תבין מה שתמצא לפעמים נאמר שהעטרה נגד מלכות, ולפעמים נקרא הפה מלכות. ועתה יובן, כי מה שנקרא הפה מלכות הוא נגד מלכות שכתר. וכן בשאר דברים וכנ"ל.

[לט] (ו) והנה כללות ההנהגה בכלל המה שלשה, היינו: החסד הגמור, והדין הגמור, והנהגה ממוצעת בין חסד לדין שנקרא רחמים כנ"ל. לכן נחלק כל ספירה לשלשה בחינות הנ"ל. כמו ספירת החסד, נחלק לשלשה בחינות: חסד שבחסד, דין שבחסד, רחמים שבחסד, וכן כולם.

[מ] (ז) ולעיל כתבנו שזרוע ימין האדם רומז לספירת חסד – יש בו גם כן שלשה פרקים: חד"ר שבחסד, כף היד, והיד, והזרוע. וכן בזרוע שמאל שכנגד גבורה, יש ג' פרקים נגד חד"ר שבגבורה. וכן בגוף שכנגד תפארת, יש בו ג' פרקים: החזה, ומקום טיבורא דליבא, ומקום הטבור, כנגד חד"ר שבתפארת. וכן ברגל ימין שכנגד נצח ג' פרקים: הירך, והשוק, והרגל. וכן ברגל שמאל שכנגד הוד, ג' פרקים כנ"ל נגד חד"ר שבנצח והוד, וכנ"ל.

[מא] (ח) ולכן נקראו חלקי חד"ר שבספירות בשמות הנ"ל, בדרך משל: חסד שבחסד נקרא פרק א' שבזרוע ימין. דין ורחמים נקראו פרק שני ופרק שלישי שבזרוע ימין. וכן בספירת גבורה, נקרא פרק ראשון חסד שבגבורה, פרק ב' דין שבגבורה, פרק ג' רחמים שבגבורה. וכן בספירת ת"ת, נקרא חד"ר שבו שליש ראשון, שליש שני, שליש שלישי. ולפעמים נקרא חסד שבת"ת חזה כנ"ל, דין שבת"ת ורחמים שבת"ת נקראו טבור ומקום טיבורא דליבא. וכן בנצח והוד, נקראו ג' פרקים שברגל על דרך הנ"ל גם כן.

[מב] (ט) ולכן כשתמצא בספרים חזה, תדע שהכוונה על חסד שבתפארת, טבור הכונה על דין שבת"ת, זרוע ימין פרק ראשון, הכונה על חסד שבחסד, רגל שמאל פרק ראשון, הכונה על חסד שבהוד, וכן כולם וכנ"ל.

[מג] (י) וכן בכתר נדרש בו לפעמים תלת רישין נגד שלש בחינות הנ"ל, חסד, דין, רחמים. אף על פי שהכתר הוא רחמים גמורים כמ"ש למעלה, מכל מקום, באשר הנהגת הכתר הוא השורש לכל ההנהגות של עכשיו – שלפי שרוצה להגיע להתכלית הטוב של הנהגת הכתר, הקדים ההנהגות של עכשיו שעל ידי זה יהי' יותר טוב לצדיקים כשיזכו במעשיהם, וכמ"ש למעלה – ולכן באשר שיש בכתר שורש להנהגות של עכשיו, שהם גם בחסד ודין, לכן נדרש גם בו בחינת שורש לחד"ר. ולכן נקראו רישין, לשון ראשית, לפי שסוף מעשה במחשבה תחלה וכנ"ל. (עיין קל"ח פתחי חכמה סי' ק"ד וסי' צ"ה).

[מד] (יא) ולפי מה שכתבנו שגם הכתר נחלק לעשר ספירות, והרישין הנ"ל הם בחינת ראשית שבכתר, לכן הם הספירות הראשונים שבכתר, שהם: כתר שבכתר, וחכמה שבכתר. ולעיל כתבנו שהכתר נקרא גלגלתא והחכמה נקרא מוח, ולכן נקראו התלת רישין הנ"ל – רישא חדא גלגלתא, שהוא כתר שבכתר. רישא חדא נקרא מוחא, שהוא חכמה שבכתר (ולהגר"א ז"ל כלול בו חכמה ובינה שבכתר כמ"ש בביאורו לספרא דצניעותא פ"א ד"ה ועוד נ"ל כו' ע"ש).

[מה] (יב) ולפי שהעיקר בהנהגה הם החסד והדין (והרחמים הוא הממוזג משניהם) לכן נחשבו לפעמים רק תרין רישין. ובאשר שגם הדין הכונה לטובה, לכן נחשב לפעמים רק אחד, לפי שבכלל הוא הכל לטובה. ובהנהגת הכתר נקרא בזוהר עתיקא קדישא. (ועיין שם בזוהר האזינו באדרא זוטא רפ"ח ע"ב). וחכמה שבכתר הנ"ל – רישא תנינא הנ"ל – נקרא חכמה סתימאה, וגם נקרא מוחא סתימאה (ועיין שם בקל"ח פתחי חכמה ס' צ"ה), גם נקרא בוצינא דקרדנותא (כן כתב הגר"א ז"ל בספר יהל אור התחלת בראשית, ע"ש הטעם), גם נקראו בחינות ראשונות שבכתר: אור קדמון, אור צח, אור מצוחצח.

[מו] (יג) ונגד שלש ההנהגות: חסד, דין, ורחמים – יש בעולם שלשה דברים: מים, אש, ואויר - או רוח. מים נגד חסד, אש נגד דין, ואויר או רוח ממוצע בשניהם. וכנגדם ג' אותיות: אמ"ש, ר"ת אויר מים אש. והשלשה אותיות הנ"ל המה נגד חכמה, בינה, כתר - או דעת. חכמה, חסד גמור, וכנגדו מים ואות מ. בינה, דין מתעורר ממנה, כנגדה אש ואות ש. וכנגד הכתר והדעת, אויר ואות א, וכמ"ש למעלה, שהדעת ממוצע בין החכמה להבינה. ונקראו ג' אותיות אמש שלשה אמות. לשון אם פירושו, ג' אימהות, לפי שמהם כל יתר ההנהגות וכנ"ל, שלכן נקרא בינה אימא, לפי שהחכמה ובינה הם הראשונים והעיקרים בהנהגה, ועיין עוד לקמן. (כל הנ"ל מבואר בספר יצירה פ"ג וביאור הגר"א ז"ל שם ע"ש).

[מז] (יד) וכל הנ"ל הוא בכללות. ובפרטות, נחלקו ההנהגות לתרי"ג מיני הנהגות, אשר כנגדם נבראו באדם תרי"ג – רמ"ח איברים, ושס"ה גידים.

[מח] (טו) וביאור והסבר הענין מה שנחלק לתרי"ג מיני הנהגות הוא, שהנה כל הנבראים שבכל העולמות שברא הוי"ה יתברך – העליונים והתחתונים יחד בכלל – יש בהם תרי"ג חלקים כמספר התרי"ג חלקי האדם. והאדם בחלקיו הוא נגד כל חלקי הברואים כולם. עד שכל הנבראים בכללם הם נחשבים לאדם (אחד) גדול, וכמו שכתוב בזוהר תולדות קל"ד ע"ב ע"ש. וכמו שכתב הרמב"ם במורה ח"א פרק עב, ועיין בנפש החיים שער א' פ"ד ופ"ו, ושער ב' פ"ה ע"ש. והאדם כל חלק שבו וכל אבר שלו, הוא כנגד חלק אחד מן כלל הבריאה.

[מט] (טז) והנה הנהגת השם יתברך והשפעתו על חלקי הבריאה, אינו דומה על אחד, לְמה שהוא על חלק אחר. אף על פי שבהשם יתברך אין בו שינוי, אבל השינוי הוא מסיבת המקבל. שהרי חלקי הבריאה אינם שוים באיכותם, וכל חלק מהבריאה, רק לפי ערכו כן הוא ההנהגה עמו. ובאשר שחלקי הבריאה אינם שוים באיכותם, ממילא אינו דומה ההנהגה וההשפעה אשר על זה, כמו שהוא על זה. ולפי זה, כפי מספר חלקי הבריאה, כן הוא מספר ההנהגות וכנ"ל. ובאשר חלקי הבריאה הם תרי"ג וכנ"ל, לכן יש בהנהגה גם כן תרי"ג הנהגות שונות לפי מספר חלקי הבריאה וכנ"ל.

[נ] (יז) ועל פי זה מבואר מה שכתבנו לעיל, שההנהגה השלימה המתפשטת על כל חלקי הבריאה, וממילא היא מתחלקת לפי ערכי חלקי הבריאה כנ"ל, נאמר עליה שיש בה תרי"ג חלקי ההנהגה. וההנהגה שאינה מתפשטת על כל חלקי הבריאה, נאמר שיש בה רק חלקים כפי מספר החלקים שמתפשטת עליהם וכנ"ל.

[נא] (יח) והנה כל התרי"ג חלקים יחד, נקרא אדם כנ"ל, ונקרא פרצוף, ולכן ההנהגה שמתפשטת על כל חלקי הבריאה, נאמר שהיא בחינת פרצוף, ונקרא אותה פרצוף בדרך משל. אבל ההנהגה שאינה מתפשטת על כל חלקי הבריאה, נאמר שאינה בבחינת פרצוף. (כל הנ"ל מבואר באורך בספר קנאת ה' צבאות חלק א' ע"ש).

[נב] (יט) והנה החמש הנהגות כוללות שזכרנו למעלה, והם: כתר, חכמה, בינה, שש ספירות חג"ת נה"י (שהם הנהגת המשפט כנ"ל) ומלכות, כל אחד מהם כוללת על כל הבריאה. לכן נקרא כל אחד מהן פרצוף, ונאמר שהם בכלל ה' פרצופים.

[נג] (כ) והמלכות, שכוללת בהנהגתה שתהיה מלכותו נגלה בעולם ושכינתו תתגלה בעולם, הנה כאשר שכינתו יתברך שמו מתגלית ושוכנת בכל חלקי הבריאה, נקראה פרצוף שלם, לפי שהיא מתפשטת בכל חלקי התרי"ג של הבריאה כנ"ל. אבל אם על ידי חטאי התחתונים מסתלקת ח"ו גילוי מלכותו יתברך מהם, וכמו שכתוב: "ואנכי הסתר אסתיר פני" גו', ונשאר התגלות מלכותו רק למעלה לבד ח"ו, אז נאמר שאיננה בחינת פרצוף רק בחינה מועטת (עד שנשארת בחי' עשירית של הספירות המלכות הכללית). וזהו סוד מיעוט הירח ומילואה, שהמלכות נקראת ירח ולבנה וכידוע‏[2] . ועיין בזה בארוכה בספר קנאת ה' צבאות חלק א'.

[נד] (כא) וכעין זה כתב הגר"א ז"ל בליקוטיו שבסוף ספר ספרא דצניעותא שם ד"ה וכ"א מהעיגולים כו', וז"ל שם: שכח מהבורא בכל דבר הוא לפי הנברא כו' והנה כפרטי הנברא כן פרטי הרצון, אף שיכול להברא ברצון אחד, וזה סוד (אבות פרק ה) והלא במאמר אחד יכול להבראות כו' ובדוגמת זה נברא האדם – מספר האיברים והגידים ושאר הפרטים – כמנין כללי העולמות. וכל אבר מסודר לעולם אחד. ובנשמה כמו כן כחות ואיכיות כמנין האיברים ומתפשטין בהם כו' וזהו שמכנין לספירות בשם אדם, עכ"ל. והוא מבואר עפ"י הנ"ל.

[נה] (כב) וכיון שהאיברים הם נגד חלקי הבריאה והעולמות, לכן באותו שם שנקרא אבר אדם, באותו שם נקרא חלק הבריאה שהוא כנגדו. וכן באותו שם שנקרא בו אותו אבר, כן נקרא באותו שם חלק ההנהגה שהאבר של האדם שהוא כנגדה. ולכן נמצאו כל שמות של איברי האדם בחלקי ההנהגה, ועל דרך הנ"ל. (ועיין קל"ח פתחי חכמה סימן ע', ע"א, ובסימן י"ז ע"ש).

[נו] (כג) וכן בנשמה של האדם יש תרי"ג חלקים כנגד תרי"ג איברי הגוף, וכמו שכתב בהתחלת ספר שערי קדושה להררח"ו ז"ל, וכנ"ל בשם הגר"א ז"ל ע"ש.

[נז] (כד) וכנגד התרי"ג הנ"ל הם תרי"ג מצות שבתורה. נמצא שכל הנ"ל הם זה כנגד זה, תרי"ג איברי הגוף, תרי"ג חלקי הנשמה, תרי"ג חלקי הבריאה, תרי"ג חלקי ההנהגה, תרי"ג מצות התורה. וכאשר האדם מקיים מצוה אחת מהתורה, הוא מוסיף קדושה באיברי גופו שכנגד מצוה זו, ונעשה תיקון בחלק נשמתו שכנגד מצוה זאת, ונעשה תיקון בחלק הבריאה שכנגד מצוה זו. אם ביחיד העושה, התיקון הוא לפי שורש נשמתו. ואם רבים העושים, אז התיקון בכלל חלק הבריאה ההיא. וכנגדו גם ה' יתן הטוב, בההנהגה שכנגד חלק ההוא ומצוה ההיא. וכן ח"ו בחטא מצוה אחת, הוא פוגם בכל הדברים שכנגד מצוה זו על דרך הנ"ל. (וכן כתב הגר"א ז"ל שם ע"ש, ובנפש החיים שער א' פרק ד בשם זוהר תרומה ע"ש, ופ"'ו ופי"ב, ע"ש באריכות)‏[3] .

[נח] (כה) וכן בפרטים של איברי האדם, ובכל עניני טבעיות שבראו השם יתברך, וכל סדר טבעי בריאותו – כמו עיבור, יניקה, קטנות, וגדלות, וכדומה, וכל הזמנים שמתארך כל דבר בו. כל הנ"ל, מרמזים הכל על ענינים גדולים בעניני ההנהגה. ונקראו גם כן כללי ההנהגה בשמות דברים שמרמזים עליהם. ובכלל כל הנמצא באדם, הכל יש בהם רמז בסתרי ההנהגה ודרכי השם יתברך. (וע"ע לקמן, וספר קל"ח פתחי חכמה סי' ע"א וקכ"ב, ע"ש).

[נט] (מ) ועיין בעץ חיים שער פרקי הצלם פרק ששי שנמצא שם עוד דרך איך נחלקו ההנהגות לרמ"ח כנגד רמ"ח איברים. והוא באופן זה: לפי מה שכתבנו למעלה שכל אחד מהשלשה – חסד, דין, רחמים, נחלק אחר כך כל אחד עוד לחד"ר, ואח"כ כל אחד עוד לחד"ר, ולכן אם נחלק שלשה חלקי ההנהגה הכללית חסד, דין, רחמים, עד ארבעה פעמים, יהיו רמ"ג. כי ג' פעמים ג' הם ט', וג' פעמים ט' הרי כ"ז, וג"פ כ"ז הם פ"א, וג' פעמים פ"א הם רמ"ג (כמנין "אברם"), ובצירוף חמש בחינות פנימי[ו]ת, הם רמ"ח, וע"ש.

  1. ^ הג"ה, ועיין עץ חיים היכל א' א"ק ענף ב' דרוש עיגולים ויושר, ומהדורא תנינא שם, ע"ש. [המעתיק].
  2. ^ הג"ה [ומובא לקמן אות "מלכות" באילן של מהרש"ל ז"ל. ובעץ חיים שער מיעוט הירח פ"א. המעתיק.]
  3. ^ הג"ה [ועיין בעץ חיים שער קליפות נוגה שער ט' שער מ"ט פרק ה', ע"ש כל זה, ובמשנת חסידים מס' הויות נשמות, ולהלן ע"ש. המעתיק].