משנה כלים א ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק א · משנה ז | >>
עיירות המוקפות חומה לז מקודשות ממנה, שמשלחין מתוכן את המצורעים, ומסבבין לתוכן מת עד שירצו.
יצא, אין מחזירין אותו.
עֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה
- מְקֻדָּשׁוֹת מִמֶּנָּה,
- שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן אֶת הַמְּצוֹרָעִים,
- וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ.
- יָצָא, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ:
עיירות מוקפות חומה - מקודשות ממנה,
- שמשלחין מתוכן את המצורעים,
- ומסבבין לתוכן מת - עד שירצו.
- יצא - אין מחזירין אותו.
אמר השם במצורע "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו"(ויקרא יג, מו), ולזה יצא מכל מדינה.
ורוצה לומר עד שירצו - אנשי המדינה בכלל או שבעה טובי העיר כמו שביארנו במגלה, שאם רצו לקוברו במקום מהמדינה יוכלו לקוברו.
וכאשר יצא המת מהמדינה אין להם להחזירו למדינה לקוברו שם, ואפילו ירצו כולן בזה, לפי שהטומאות שרחקו מהמדינה ויצאו ממנה לא יכנסו אליה:
עיירות המוקפות חומה. בת"כ בפרשת בהר סיני תניא גבי בתי ערי חומה איש כי ימכור בית מושב עיר חומה יכול הקיפוה חומה מכאן ולהבא ת"ל בית מושב עיר חומה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון ומסתברא דהוא הדין כאן דמשלחין מתוכן מצורע ומצורע משתלח חוץ לשלש מחנות כדדרשי' מקראי בפ' אלו דברים (דף סז.) ובתחלת ספרא בפרשת נשא וקדש יהושע כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל אבל לא כל א"י ולא שאר עיירות שאין מוקפות חומה: וגבי נגעי בתים דרשינן (שם) בפרשת זאת תהיה והשליכו (צ"ל אתהן) אותם אל מחוץ לעיר אתהן חוץ לכל העיר ולא אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה. ומיהו מההוא קרא לא מצי למדרש שיהו מצורעים משתלחים חוץ לעיר המוקפת חומה דדלמא אין שייך דין שלש מחנות אלא בירושלים שאין הפסק במחנות שכולן סמוכין זה לזה מחנה שכינה מחנה לויה מחנה ישראל. ונראה דהא דתניא בפרק נגמר הדין (דף מב:) בית הסקילה היה חוץ לשלש מחנות לאו דוקא בירושלים דה"ה בכל העיירות המוקפות חומה:
ומסבבין לתוכן מת. מותר לנושאו בעיר ממקום למקום:
אין מחזירין אותו. מדרבנן דמדאורייתא שרי אפילו במחנה לויה כדתניא בפ' אלו דברים (דף סז.) ובפ' היה נוטל (דף כ:) טמא מת מותר ליכנס במחנה לויה ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת בעצמו:
עיירות המוקפות חומה - מימות יהושע בן נון. דבמצורע כתיב (שם יג) מחוץ למחנה מושבו, חוץ למחנה ישראל. וכשכבש יהושע את הארץ קידש העיירות שהיו מוקפות חומה בימיו שיהיו כמחנה ישראל להשתלח משם מצורעים:
ומסבבים לתוכן מת - מותר לנושאו בעיר ממקום למקום עד מקום שירצו טובי העיר לקוברו שם לח:
יצא - המת מן העיר:
אין מחזירים אותו - בעיר לקברו שם ואפילו רצו טובי העיר. דכיון דיצאה טומאה מן העיר אין מכניסין אותה בתוכה:
עיירות המוקפות חומה. לשון הר"ב מימות יהושע בן נון. כ"כ הר"ש דמסתברא (מהא) [צ"ל דומיא] דבתי ערי חומה דתנן בהו מימות יהושע בן נון במשנה ו' פרק בתרא דערכין. ובתחלת *)ספרא בפרשת נשא וקדש יהושע כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל. אבל לא כל ארץ ישראל ושאר עיירות שאין מוקפות חומה. ע"כ. ועיין במשנה דלקמן מ"ש בדבור שאין זבים וכו':
שמשלחין מתוכן את המצורעים. כתב הר"ב דבמצורע כתיב מחוץ למחנה מושבו חוץ למחנה ישראל. עיין בפירושו למתניתין דלקמן. וקצת קשיא לי דלתני בתחלה עיירות שאינן מוקפות חומה מקודשות שמוציאין מהן אבנים המנוגעות. דבקרא אל מחוץ לעיר כתיב. וכן לא תנינן בהו בסוף פרק י"ב מנגעים עיירות המוקפות חומה כדתנן הכא אלא מייתי קרא כדאיתא. ומשמע מדלא כתיב חוץ למחנה דלאו בקדושת מחנה תליא אלא מכל עיר ועיר מוציאים. והכי מייתי הר"ש מת"כ פ' זאת תהיה דדרשינן והשליכו (אותם) [אתהן] אל מחוץ לעיר. אתהן מחוץ לעיר ולא אדם חוץ לכל [עיר] אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה ע"כ. ולמאי דפי' הר"ב בסוף פרקין בשם הגאונים. דקדושת א"י לאו ממנינא. יש לי לומר דלהכי לא נקט קדושה זו דעיירות שאינן מוקפות תומה. לפי שאינו מונה אלא הקדושות השייכים בחי. בכיוצא בזה שכתבתי בשם הר"ש במשנה ה'. והא דתנן ומסבבין לתוכן מת. אגב גררא תנא ליה. ועיקר קדושה שילוח המצורעים:
ומסבבין לתוכן מת כו'. לשון הר"ב מותר לנשאו בעיר ממקום למקום עד מקום שירצו כו'. והוי מצי למתני ומכניסים כו' עד שירצו. והראב"ד פרק ז' מהלכות בית הבחירה. פי' אם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בהספדו ובכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין. ע"כ. וגי' הרמב"ם כפי מ"ש שם הכ"מ. ומשכיבין לתוכו מת. ופי' דהיינו שמניחין אותו במשכבו ואין קוברין אותו בעיר. עד שירצו בני המדינה כו'. [*ומ"ש הר"ב לנשאו בעיר ממקום למקום. כלומר בכל עיר ועיר מעיר לעיר]:
(לז) (על המשנה) המוקפות. קצת קשה דלתני בתחלה עיירות שאין מוקפות מקודשות שמוציאין מהן אבנים המנוגעים דבקרא אל מחוץ לעיר כתיב וכן משמע סוף פרק י"ב דנגעים וכן הוא בהר"ש מתורת כהנים. ולפירוש הר"ב בסוף פרקין דקדושת ארץ ישראל לאו ממנינא יש לומר שאינו מונה אלא הקדושות השייכות בחי. בכיוצא בזה שכתבתי בשם הר"ש אות ל"ג ומסבבין כו'. אגב תנא ליה ועיקר קדושה שילוח המצורעים:
(לח) (על הברטנורא) והוי מצי למיתני ומכניסים כו' עד שירצו. והר"א פירש אם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בהספדו ובכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין. וגירסת הר"מ ומשכיבין. ופירש שמניחין אותו במשכבו ואין קוברין אותו בעיר עד שירצו בני המדינה. ומ"ש הר"ב בעיר ממקום למקום כלומר בכל עיר ועיר מעיר לעיר:
עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים: פי' בימי חלוטו דוקא כדמוכחי קראי אבל אינו לוקה אא"כ נכנס לירושלים כמו שפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג דהלכות ביאת מקדש ועי' בס' קרבן אהרן פ"ד דפ' מצורע:
שמשלחין מתוכן את המצורעים: לאו דוקא מצורעים דהה"נ שאר מנוגעים ומ"מ כל המצורעים או שאר המנוגעים יכולין לישב זה עם זה ואפילו מצורעים עם שאר המנוגעים חוץ משאר טמאים כגון זב וטמא מת ובעל קרי ובועל נדה. זה למדתי מתורת כהנים פי"ב דפרשת כי תזריע. אבל בגדים המנוגעים ואבנים ועצים ועפר המנוגעים משלחין אותם חוץ לעיר אע"פ שאינה מוקפת חומה וכן הוא בחבורו שם ספי"ג דהל' טומאת צרעת והוא מן התוספתא ומתורת כהנים:
ומסבבין וכו': הרמב"ם ז"ל בחבורו בהל' בית הבחירה גרים ומשכיבין וכו' והראב"ד ז"ל השיגו. ומצאתי מוגה לתוכם מתוכו' במ"ם:
יצא אין מחזירין אותו: כתב הר"ש ז"ל דזהו מדרבנן דמדאורייתא שרי אפילו במחנה לויה כדתניא בפרק אלו עוברין ובפרק היה נוטל טמא מת מותר ליכנס במחנה לויה ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפי' מת עצמו ע"כ וכתבו ר"ע ז"ל. וראיה מקרא דכתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו פי' במקום שהוא יושב:
יכין
עיירות המוקפות חומה: מימות יהושע בן נון:
שמשלחים מתוכן את המצורעים: היינו אסורא אבל אינו לוקה רק בשנכנס המצורע לירושלים [רמב"ם פ"ג מביאת מקדש ה"ח]:
: ר"ל מותר לסבב המת בהעיר שמת בה. ממקום למקום כדי להרבות הספד לכבודו קודם שיוציאוהו להקברות שרחוק מהעיר [כב"ב פ"ב מ"ט]:
יצא אין מחזירין אותו: אסור להכניסו שוב להעיר מדרבנן. דמדאורייתא אפי' למחנה לויה. דהיינו להר הבית שרי להכניסו. ומכ"ש לתוך העיר שהוא מחנה ישראל (כסוטה ד"נ) [ומ"ש הר"ב כדי לקברו שם. במח"כ. זה בכל עיר שבא"י אסור. (ב"ב פ"ב מ"ט) וכ"כ קשה להרמב"ם בחירה (פ"ז הי"ג) שכ' אין קוברין בתוכו מת עד שירצו טובי העיר ותמוה הרי זה בכל דוכתא אסור וצ"ע]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת