המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ועשה הרע בעיני" שזה כמו במשל ונשחת הכלי, "ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו" כמ"ש במשל ושב ויעשהו כלי אחר, שאז אשברנו כדי לתקנו, והנה בהרעה אמר "אשר חשבתי להרע לו", ובהטובה אמר "אשר אמרתי להיטיב", כי בענין הרע מתנחם גם על המחשבה בענין שהרעה תתבטל לגמרי, אבל בענין הטוב מתנחם רק מן האמירה לא מן המחשבה כי מחשבת ההטבה נשארה גם עתה, כי גם השבירה הוא כדי לתקן ולהיטיב וזה רמז במ"ש להיטיב אותו שהיל"ל להיטיב לו, שר"ל בכונת הנמשל שמתנחם על הטובה ותכלית ההתנחמות הוא כדי להיטיב את האיש ולהחזירו למוטב: