ירושלמי שבת דף ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי שבת · דף ה ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


חייב כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק. ים ובקעה ואיסטווה ואסקופה וכרמלית אינן לא רשות הרבים ולא רשות היחיד. ואין נושאין ונותנין בהן. ואם נשא ונתן בהן פטור. אמר רב יוסף אף אנן תנינן כולהן. ים דתנינן תמן הזורק בים ארבע אמות פטור. לא סוף דבר ד' אמות בים אלא אפי' זורק בכל הים פטור. שכל הים נקרא כרמלית. בקעה דתנינן הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. ובימות הגשמים רשות הרבים לכאן ולכאן. אם אומר את רשות היחיד לכאן ולכאן לא תהא טעונה הקפה כלי בהמה. דתנינן הקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה. איסטווה דתנינן וכן גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה. וחכמים אוסרין. אסקופה דתנינן המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת. הא אם עשה מלאכתו בבת אחת חייב. בן עזאי אומר אפי' אם עשה מלאכתו בבת אחת פטור. כרמלית תני רבי חייא כרמל רך מלא אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני. והכא אינה לא רה"ר ולא רה"י אלא כרמלית. איזו היא כרמלית. רבי יסא בשם רבי יוחנן כגון חנותיה דבר יוסטיני. חצר של רבים ומבואות שאינן מפולשין אם עירבו מותרין. ואם לא עירבו אסורין. רבי זעירה בשם רב יהודה רבי זעירה בשם רב חיננא סימטיות שבין העמודים נידונין ככרמלית. ר' שמואל בר חייא בר יהודה בשם ר' חנינה פירחי העמודים נידונין ככרמלית. לכן צריכין בגבוהין ג'. חייא בריה דרב כל המעכב דרסה בר"ה נידונין ככרמלית. רבנן דקיסרין אמרין אפי' קוצין אפי' זכוכית. לכן צריכין בשאינן גבוהין שלשה. וא"ר יוסה איסקופה שאמרו רחבה ארבעה ואינה גבוה עשרה. אין תימר גבוה עשרה ורחבה ארבעה רשות בפני עצמו הוא. אין תימר גבוהה עשרה ואינה רחבה ד'. הדא דמר רב חסדא בשם אסי קנה נעוץ בר"ה גבוהה עשרה טפחים מותר לכאן ולכאן. ובלבד שלא יחליף. אלא כן אנן קיימין בשאינה לא רחבה